Home Blog

ההרפתקאה הטאיוואנית שלי: חנן דור משתף בחוויית הרילוקיישן שלו

מה באמת צריך לדעת על רילוקיישן? מהם הטיפים היעילים ביותר ואיך מתכוננים לכזאת חוויה? ומה בנובה טאיוואן גרם לחנן דור, מנהל תמיכת לקוחות ב- Nova, להרגיש ממש כמו בבית? חנן עשה רילוקיישן לטאיוואן הרחוקה, עם משפחתו, לפני כשלוש וחצי שנים. היום, בראיון מיוחד, חנן משתף אותנו בהכל - ואם במקרה אתם לפני רילוקיישן (וגם אם לא), אנחנו בטוחים שתרצו לשמוע את החוויות הייחודיות שלו:

חנן, ספר לנו על עצמך.

אני אבא לשלושה ילדים, שתי בנות ובן, ואני נשוי באושר כבר 16 שנים. אני מהנדס אלקטרוניקה והצטרפתי לנובה עם סיום הלימודים וקבלת התואר. אני עובד בנובה כבר 11 שנים- 11 שנים מרתקות זו אפילו הגדרה נכונה יותר. ב-7 השנים הראשונות עבדתי בישראל ועכשיו אני בטאיוואן. חוץ מזה, לפני כמה חודשים זכיתי לקידום בתפקיד והיום אני מנהל תמיכת לקוחות בחברה.

רילוקיישן עם המשפחה יכול להיות אתגר. איך זה היה עבורכם?

היו לא מעט אתגרים במעבר למקום חדש, לשפה ולתרבות חדשה. אני ואשתי התמקדנו בילדים, רוב התוכניות וההתארגנות היו סביב הילדים. רצינו לוודא שתהליך ההתאקלמות שלהם עובר חלק, ולדאוג לרווחה שלהם מבחינה רגשית.

כשרק הגענו לטאיוואן, הילדים היו בני 3 חודשים, 5 ו- 7 שנים. כדי להתגבר על הגעגועים לארץ וכדי שהילדים ירגישו בבית, אשתי התחילה לבשל "מאכלים של בית" ואת האוכל הישראלי המוכר והמסורתי בחגים. מאז שעברנו, האוכל בעיקר היה הדרך שלנו לשמר את הקשר לישראל ולהרגיש יותר כמו בבית. 

איך החבר'ה בנובה טאיוואן קיבלו אתכם?

האמת היא שמהרגע שהגענו לכאן, כולם היו מדהימים: מגי, מנדי וממש כל מי שהייתה לנו הזכות לקבל את עזרתו. הם עזרו לנו מאוד עם כל בעיה או כל דבר שלא ידענו- איך לקבל משלוחים מישראל, איפה לקנות אוכל ועוד. הם כל הזמן התעניינו בשלומנו ואם אנחנו בסדר, אם אנחנו צריכים משהו ואם יש משהו שהם יכולים לעשות עבורנו. הם באמת יצאו מגדרם כדי לעזור לנו בכל הקשור לילדים, לבית הספר, לנושאים רפואיים ואפילו בדברים שקשורים לחגים היהודיים!

אני חושב שלעולם לא אוכל להשיב לכולם על נדיבותם הרבה, אבל תמיד השתדלתי להראות להם הכרת תודה. בחנוכה, אשתי הכינה סופגניות והבאתי אותן למשרד. בחגים אחרים, השתדלתי לשתף את כולם בחוויות מהתרבות הישראלית, התרבות שלי.

זה מחמם את הלב. אתה חושב שתרבות מהסוג הזה גורמת לאנשים להישאר בנובה כל כך הרבה שנים?

נובה מאוד תומכת ומסבירת פנים. מהרגע שהגעתי וכל השנים שאני עובד כאן בנובה, המנהלים שלי לדוגמא, תמיד היו קשובים לצרכים שלי. נפגשתי עם הרבה מנהלים בשתיים או שלוש רמות מעליי על בסיס חודשי, רבעוני או שנתי, והם תמיד עשו את המקסימום כדי לעזור לי עם כל דבר. בנובה, ברור מאוד שהמנהלים עושים מעל ומעבר כדי לשמור על חברי הצוות שלהם. המנהלים נותנים לך הרגשה שאתה חשוב. 

היום, כמנהל, אני מתנהל באותה הדרך. אני אעשה את כל המאמצים כדי לתת משוב בעל ערך. אם משהו לא עובד עבור אחד מחברי הצוות שלי, אני אעשה כל שביכולתי לעזור לו להצליח, אפילו להחליף בין התפקידים כדי שיעבד בתפקיד שיתאים לו יותר. אם אני לא יכול לשמור על כל חברי הצוות בצוות שלי, אני אחפש עבורם צוות אחר, אבל תמיד בתוך נובה. זה כמעט ולא קורה שאנחנו לא יכולים לשמור על מישהו כאן איתנו בחברה.

התרבות הישראלית מאוד "בולטת". איך התמודדת עם הבדלי התרבויות?

ברמה המקצועית, בהחלט הרגשתי את האתגר וגם ידעתי שהוא יגיע, ככה זה כשמנהלים עסקים במדינה אחרת וקיימים הבדלי תרבויות. בטאיוואן, אנשים עובדים קשה, יש להם מוסר עבודה גבוה והם מאוד מנומסים- הם לא תמיד אומרים לך את האמת הכואבת, מתוך נימוס. ישראלים מהצד השני, מאוד פתוחים, ולפעמים אופן התקשורת הזה יכול להיתפס כבוטה. תוך כדי עבודה למדתי לשאול הרבה שאלות, גם כדי לקבל תמונת מצב "מנומסת פחות" וגם כשהיו דברים שלא הצלחתי להבין עד הסוף.

כן, הבדלי תרבויות זה חלק מאתגר ברילוקיישן, אבל הצלחתי לפלס את הדרך בעזרת מאמצים יומיומיים קטנים: פשוט עשיתי את כל מה שיכולתי כדי לעזור לעמיתים וחברי הצוות החדשים שלי, עם כל מיני דברים שהיו חשובים להם. וכשאתה נותן מעצמך, בסוף מתרגלים אליך, אתה בונה אמון ואפילו מתחבר עם האנשים סביבך. 

מה בעצם עזר לך לרכוש את האמון של חברי הצוות בנובה טאיוואן ולהתחבר איתם?

חוץ מלהיות לעזר כמה שיכולתי ולתמוך בבקשות של חברי הצוות, יצרתי גם קשרים בכל הרמות. היה לי חשוב להתחבר לפעילויות המקומיות היומיומיות ולתרבות. במקביל, ניסיתי גם לחבר אותם לחגים, למסורת ולערכי המשפחתיות שלי. אני מרגיש שכשמשתפים בחיים האישיים, לא רק שזה עוזר לרכוש ולבנות אמון, זה גם מאפשר ליצור חברויות אותנטיות. לקח לי בערך שנה וחצי לבנות קשרים, אבל המאמץ השתלם. 

הרגשת כאילו סוף סוף הפכת "לאחד משלהם"?

כשעושים רילוקיישן, חשוב לזכור שתמיד תהיה זר. גם אם אתה חי ועובד עם המקומיים, ואולי אפילו דובר את שפתם, תמיד יהיו כל מיני הבדלים או דקויות תרבותיות, וחשוב לזכור את זה. אבל אחרי שזכיתי באמון של העמיתים וחברי הצוות שלי והיה לנו קל יותר להתחבר- היה לנו חיבור טוב. אני מקווה שזה משהו שיקל על העובדים הבאים שיעשו רילוקיישן לטאיוואן.

מה מאפיין את סגנון הניהול שלך?

אני נותן לכולם לרוץ קדימה עם המשימות שלהם, אני לא מיקרו-מנהל. באופן אישי, לא רק שאין לי זמן לזה, אני גם מאמין ששום דבר טוב לא צומח מניהול אנשים בצורה כזו, כי זה יכול לשגע אותם. אני מדבר איתם במושגים של התהליכים והמוצרים שלנו, ואז מוודא שהם יודעים שאני סומך עליהם ועל כושר השיפוט שלהם.

אני מאציל סמכויות לעיתים קרובות, זה עוזר לי להוריד הרבה מהעומס, וגם עוזר לחברי הצוות שלי להתפתח ולהפוך לדור הבא של מובילי צוותים ומנהלים. אני מאמין שהאצלת סמכויות זו דרך יעילה ונעימה לטפח את הדור הבא של מנהלי העתיד כאן בנובה. 

ההרפתקאה הטאיוואנית של חנן בשיאה, אנחנו מודים לו על השיתוף ועל העצות היעילות, ומאחלים לחנן ולמשפחתו שימשיכו לייצג את נובה ואת ישראל מעבר לים- ולצבור חוויות, כמובן. המשיכו לעקוב אחר הבלוג שלנו, לטיפים, חוויות ולסיפורים המרתקים ביותר של עובדי נובה, בארץ ובעולם!

Nova Team
Nova Team

Related Articles

על נשים, הנדסה, טכנולוגיה ומדעים: המסלול התוסס של ד"ר שינרוי לו

עם רקע במדעי החומר ותשוקה לחדשנות, הדרך של ד"ר שינרוי לו מתחילת ימיה באקדמיה ועד שהפכה למהנדסת אפליקציות בכירה במחלקת ה-DMD של נובה, ללא ספק מעוררת השראה עצומה. אתגרים, הישגים ומחויבות גדולה לתפקיד הם רק חלק קטן מהסיפור שלה: סיפור המשקף את הרוח הייחודית של נשים בעולמות ההנדסה, המדעים והטכנולוגיה, ואף מציג את חשיבותן הגדולה […]

כיצד הפך הביטוי "קאופמן" לשם נרדף ל- InNOVAtion בנובה?

אצלנו בנובה 'קאופמן' הפך לשם נרדף לחדשנות ולרעיונות פורצי דרך. אפשר לשמוע אנשים בחברה במהלך שיחת מסדרון או בישיבות אומרים: ואוו, זה קאופמן! כלומר: יופי של חשיבה מחוץ לקופסה.  כשמישהו אומר: זה רעיון קאופמני, הוא בעצם מתכוון לומר: יופי של עבודה! הפרס ע"ש קאופמן בנובה ניתן במסגרת תחרות פנימית שפתוחה בפני כל עובדי החברה לפרויקט […]