Home Blog

הקיץ הקוריאני של משפחת שריד: כך הפכה נסיעת העבודה של אייל לחוויה משפחתית מושלמת

אייל שריד, מהנדס מערכת בנובה לא חשב שחודשיים של עבודה בדרום קוריאה יתאימו לו - מה הוא יעשה זמן רב כל כך, רחוק מהמשפחה? אבל, עם הליווי והתמיכה של נובה, וחשוב מכך - עם אשתו והבנות שהצטרפו אליו לכל התקופה, הנסיעה יצאה לפועל, ובגדול! אייל ביצע הטמעת מכונה מעבר לים ועל הצד הטוב ביותר, בזמן שמשפחת שריד נהנתה מקיץ בלתי נשכח ביעד מרתק, בדרום קוריאה! בראיון, משתף אותנו אייל בחוויות שלו:                                              

אייל, ספר לנו קצת על עצמך: כמה זמן אתה עובד בנובה? באיזה תפקיד?

אני מהנדס מערכת בנובה מזה כשנה וחצי, בקבוצת ה- SA.

לפני כשבעה חודשים נשלחתי מטעם נובה ללקוח משמעותי בדרום קוריאה, להטמעת מכונה חדשה שפותחה כאן בנובה.

נשמע מרתק! איך בעצם זה קרה? ביום בהיר אחד, הבוס שלך ניגש אליך ואמר: "יש לנו משימה בדרום קוריאה, אנחנו צריכים מישהו שיבצע את ההטמעה שם, אבל, זו לא נסיעה של שבוע, מדובר בחודשיים" - איך קיבלת את זה?

התגובה האינסטינקטיבית שלי הייתה שזה נראה קצת "פחות שייך", ובכל זאת שלחתי הודעה לאישתי "מה דעתך על חודשיים בדרום קוריאה?" היא ענתה לי מייד: "אני מוכנה להתחיל לארוז! אין מצב שאתה מוותר על זה". חודשיים בדרום קוריאה זו התנתקות משמעותית, ואני כנראה הייתי מעדיף להישאר בארץ, אבל ההתלהבות של אישתי סחפה גם אותי והחלטנו ללכת על זה.  

בגלל שמדובר על תקופה ארוכה, שמעבר לסטנדרט של שבועיים-שלוש, אז המעבר הוא ביחד עם המשפחה. אנחנו משפחה גדולה עם ילדים גדולים וזו גם הסיבה שלא ממש האמנתי שזה רלוונטי לנו, יש לי שישה ילדים, בין הגילאים שנתיים עד 19 עם שלל עיסוקים ומחויבויות.

וואו, איך הגיבו הילדים כשהם שמעו על הנסיעה לראשונה?

הרעיון עלה קצת לפני הקיץ, ומייד שיתפנו אותו עם הילדים הגדולים. הנסיעה בעצם הפכה לרלוונטית יותר מבחינתי ברגע ששלושת הילדים הגדולים אמרו לנו שעם כל הכבוד לדרום קוריאה, יש להם תוכניות אחרות, הם נשארים בארץ, אבל אנחנו מוזמנים לנסוע. את הילדות הצעירות לא ממש שאלנו, אבל כן "שיווקנו" להן את הנסיעה כחוויה מיוחדת שבוודאי תהיה מאתגרת אבל גם בלתי נשכחת. אישתי, כמו שכבר אמרתי, מאוד רצתה שניסע, וההתלהבות שלה השפיעה גם על הבנות. בסופו של דבר, זה באמת יצא לפועל וכעבור פחות מחודש מצאנו את עצמנו על המטוס בדרך לדרום קוריאה.

איך הייתה הנחיתה שלכם בדרום קוריאה?

נחתנו בדרום קוריאה אחרי טיסות ארוכות וקיבל את פנינו גשם זלעפות ונהג נחמד עם שלט שנובה שלחה ולקח אותנו לדירה שלנו. הגשם למעשה ליווה אותנו לאורך כל התקופה. יולי-אוגוסט הם חודשים גשומים חמים ולחים מאוד בדרום קוריאה. אני פחות הוטרדתי ממזג האוויר אבל אשתי והבנות שהסתובבו הרבה בעיר בהחלט הושפעו ממנו. זו חוויה מיוחדת להיקלע כמעט מדי יום לגשם חזק בחודשי הקיץ, ובהחלט הוסיף לחוויה יוצאת הדופן.

המעבר כמשפחה למזרח הרחוק הוא קיצוני - האנשים ברחוב אינם דוברי אנגלים ברובם, הריחות שונים, התרבות שונה, האפליקציות חדשות, הכול חדש. הצוות בישראל תמך בנו במעבר, וקבלת הפנים של הצוות בנובה קוריאה הייתה מדהימה! בשבת הראשונה שלנו בדרום קוריאה הם שלחו לנו סלסילה ענקית מלאה בפירות טעימים. זה ריגש אותנו מאוד. בהמשך, כשגילינו מהו מחיר הפירות בקוריאה (לא זול...) זה ריגש אותנו אפילו יותר. היה לנו סדר גודל של קצת פחות מחודש להיערך לנסיעה הזו, והם ממש עטפו אותנו ודאגו שכל המעבר יהיה חלק ונעים.

חוץ מזה, עוד כשהיינו בארץ, יצרנו קשר עם בית חב"ד בסיאול, והם סיפרו לנו שהם מארגנים קייטנה בשבועיים הראשונים של יולי - אז אמרנו: "יאללה, מעולה, במקום קייטנות בארץ, קייטנה בדרום קוריאה" אז בשבועיים הראשונים הילדות היו בקייטנה, וככה אנחנו נחשפנו לקהילה, ולמשפחות הישראליות והיהודיות שנמצאות בסיאול. זה לגמרי נתן לנו הרגשה טובה יותר והקל עלינו את ההגעה למקום החדש. במהלך השהות שלנו בקוריאה התחברנו גם למשפחות ישראליות וגם למשפחות מקומיות, דרך כל מיני מפגשים מעניינים ובלתי צפויים שהיו לנו. זה מאוד הוסיף לחוויה. היה לנו מקרה מיוחד בו הלכנו ברחוב עם הבת הקטנה שלנו, ועצרה אותנו אישה וביקשה לצלם אותה למותג האופנה שלה. סיפרנו לה שאישתי צלמת ומספר ימים לאחר מכן אישתי צילמה עבורה הפקת אופנה עם התינוקת הקוראנית שלה והבת שלנו. זו הייתה חוויה בלתי נשכחת עבורן והן בקשר עד היום.

היו עוד דברים שעזרו לכם?

האמת שכן! אשתי פתחה קבוצת וואטסאפ, קראנו לה 'שורדים בקוריאה', משחק מילים של שם המשפחה שלנו, 'שריד'. היא צירפה לקבוצה משפחה וחברים, ובעצם שיתפה באופן כמעט יומיומי בדברים שהיא עושה. יצא שכך גם אני התעדכנתי וזכיתי להצצה לחיים שלהן בזמן שאני עסוק בעבודה, וחשוב מזה - היא יצרה לעצמה ולנו סוג של מעטפת כזאת, כל הזמן חיבקו אותנו מהארץ והיו מרותקים מהסיפורים.

איזה רעיון מקסים!

כן, במסגרת הדבר הזה, היא ביקשה ממני לכתוב משהו לקבוצה. היא אמרה לי: "כדאי שתספר לכולם מה אתה עושה, כדי שהם יבינו" -  כי זה באמת מאוד קשה להסביר מה אנחנו עושים כאן בנובה. אז כתבתי, והתגובות היו מפרגנות ונרגשות - אין ספק שהעשייה והמצוינות של נובה מעוררות התפעלות.

איזה כיף! ואיך הסתדרתם עם התרבות החדשה בדרום קוריאה? אוכל, כשרות...?

אנחנו שומרים כשרות, וכבר בארץ החלטנו שכנראה נהיה צמחוניים בתקופה הזו - והיה לנו ממש טוב עם זה. חיינו בעיקר על פירות, ירקות, דגים קטניות וטופו. היצע הפירות והירקות היה מצומצם יחסית, אבל פיצו על כך שלל הדגים הטריים שיכולנו לקנות במחירים זולים מאוד. ההתעסקות עם האוכל כמשפחה שומרת כשרות בקוריאה היא סיזיפית ולוקח זמן עד שמתרגלים אליה - אם לא מבשלים אז אין לנו מה לאכול! אי אפשר להנות משלל המסעדות המיוחדות שנמצאות בכל פינה, ואי אפשר לקנות שום דבר מוכן כמו בארץ. כשנכנסנו לסופר, כמות המוצרים שיכולנו לקנות הייתה מאוד מצומצמת. לאט לאט אישתי הבינה מהם חומרי הגלם שנכונים לנו ולמדה להכין מהם אוכל טעים. לאורך כל התקופה הבנות היו הולכות ומחפשות מוצרים עם סימון של כשרות בחנויות. זה נהפך לסוג של משחק. לעיתים רחוקות הן מצאו סימן כזה ושמחו מאוד.

הייתם מוכנים לזה?

התארגנו מראש והבאנו הרבה אוכל מהבית, ולחודשיים זה יחסית היה בסדר. עברנו לבית אחר תוך כדי השהות שלנו, והייתה איזו פאשלה קטנה, ממש אי הבנה מצערת: סגרנו עם בעל הבית שאנחנו משאירים את המזוודות אצלו ליומיים ויוצאים לטייל, אבל על תכולת המקרר כנראה לא מספיק התעכבנו, אז הוא פשוט... ניקה את המקרר!

אוי לא!

השארנו מן הסתם את כל האוכל במקרר ארוז יפה, והכל נעלם... סתם ככה זה לא היה משנה לנו, אבל זה היה אוכל כשר בדרום קוריאה... לכן היה קצת יותר קשה לקבל את זה, אבל גם על זה התגברנו.

יש עוד חוויות שתוכל לשתף אותנו בהן?

יומיים אחרי שהגענו, נשברה לנו העגלה של הבת הקטנה שלי! לא היה לנו רכב, ולא היו חנויות למוצרי תינוקות בכל האזור, ולא ידענו מה אנחנו עושים עכשיו בלי עגלה? הצטרפנו לקבוצה של ישראלים בדרום קוריאה, ובחור ישראלי, שלא הכרנו לפני, מצא לנו מיד עגלה באתר של יד שנייה. הוא קנה את העגלה ודאג להביא לנו אותה - ממש לפני כניסת שבת! הערבות ההדדית הזו ריגשה אותנו. לשמחתנו, פגשנו משפחות מאוד נחמדות שהיו ברילוקיישן בדרום קוריאה ואנחנו בקשר איתן עד היום.

במקרה אחר, גילינו שהמשטרה שמה על הבית שגרנו בו, שלט שאומר שהבית אינו חוקי להשכרה ושאנחנו צריכים להתפנות ממנו! כאן כבר נעזרנו בצוות ה- HR של נובה, שעזרו לנו למצוא חלופות. התחושה הזו שאנחנו לא לבד בשום שלב היא משמעותית מאוד ונוסכת ביטחון, במיוחד כשעוברים לגור בארץ כל כך שונה תרבותית.

זה כבר ממש "שורדים בקוריאה", אבל אנחנו שמחים שהכל הסתדר! מה בלט במיוחד בחוויה שלך, מבחינה מקצועית?

יחד עם הצוות של נובה, גם כל אנשי ה- Site הקוריאני, באמת עזרו לנו ותמכו בנו עם כל מה שרצינו, עם כל שאלה או בקשה שהייתה לנו - אז ממש הרגשנו שאנחנו במקום טוב ושאנחנו לא לבד. זה גם היה אחד החששות שלנו לפני שהגענו, שבאיזשהו שלב נרגיש שאנחנו לבד. בייחוד עם כל מה שקשור לאשתי והבנות, פשוט פחדנו שנרגיש פחות טוב בסביבה החדשה. אבל למזלנו, הרגשנו טוב לאורך כל התקופה, ונהנינו לחקור את התרבות החדשה והמרתקת.

מאחר שידעתי שהמשפחה שלי מרגישה טוב, יכולתי להתמסר כל כולי לעבודה באופן מלא, והייתה לי תחושת סיפוק גדולה גם ברמה המקצועית. העבודה הייתה מרתקת ומאתגרת - הצלחנו להטמיע מערכת חדשה, הרגשתי שהנוכחות והעשייה שלי היא מאוד משמעותית. הרגשתי שאני מבצע דברים שהם מאוד חשובים, ואפילו מהותיים, להצלחה של נובה.

בהחלט! ולסיום, איך היית מסכם את החוויה הייחודית שלך - של עבודה במקום חדש, בארץ זרה, כשהמשפחה לצידך?

ביומיום עבדתי מהבוקר עד שעות הערב המאוחרות. היינו נפגשים בעיקר בשבתות, כי עבדתי גם בימי שישי וראשון, וזאת כדי לשמור את ימי החופש שלי לשתי חופשות מרוכזות. זכינו לטוס יחד לשלושה ימים לאי ג'ג'ו שנמצא בין קוריאה ליפן, ונחשב לפלא עולם, ולעוד יומיים טיול בשמורת הטבע סרוקסאן היפייפיה. בזמנים בהם עבדתי אישתי והבנות יצאו כמעט כל יום להסתובב ברחבי סיאול והתפעלו מאוד מהעיר השוקקת הזו - הן הגיעו לארמונות, לשווקים, לכפר עתיק, לאקווריום, גן חיות, בריכת שחייה, לונה פארק ענק שהקוראנים מגיעים אליו לבושים במדי בית ספר מיוחדים ועוד המון חוויות.

אני מרגיש שהנסיעה הזאת נתנה לי הזדמנות טובה להתמקצע בצורה יעילה ומהירה, ולהכיר אספקטים בעבודה שלא הייתי נחשף אליהם אם לא הייתי ממש שם, בדרום קוריאה. אין ספק, שבסופו של דבר, כשהמשפחה שלך לצידך ועטופה מכל כיוון אפשרי, זה מאפשר לך לעבוד ביעילות ולהצליח להתמקד בעבודה. בעיני, זה "שילוב מנצח"! ברגע שלמשפחה שלך טוב, וכולם שמחים, ומרגישים שהם חלק ממשהו גדול - זה מאפשר גם לך לפרוח, לצמוח ולהצליח.

Nova Team
Nova Team

Related Articles

"חישוב מסלול מחדש": כך הגיע ביל פאנג לקריירה נובה

ביל פאנג, מהנדס כימי, החל את הקריירה שלו בתעשיית המוליכים למחצה, אבל אז עבר לתעשיית הטקסטיל. כמה שנים לאחר מכן, ביל הבין שמוליכים למחצה זו תעשייה שהרבה יותר מדברת אליו, אז הוא "אתחל מחדש" את הקריירה שלו, בחר להצטרף לנובה, התחיל לעבוד כמומחה אפליקציות - ואנחנו בטוחים שעבורו זוהי רק תחילת הדרך. במהלך ההכשרה שלו […]

מרואה חשבון למספרת סיפורים גלובלית: המסע שלי בנובה

תכירו את ליאורה אברמוב, רואת החשבון בת ה-31 שהתחילה את עבודתה בנובה כחשבת הכנסות ואירופה והפכה למה שהיא מגדירה כStoryteller "מספרת סיפורים פיננסית". התפקיד השני של ליאורה בנובה, כחשבת גלובלית, הוא לא פחות ממרגש ומספק כשהמטרה שלה היא ליצור פלטפורמה אופקית שתאחד את הפעילויות של גופי הפיננסים בטריטוריות השונות שבהן נובה עובדת. "לפני שנתחיל, אני […]