Home Blog

עשו את מה שאתם אוהבים והשאר יגיע: איך האהבה לפיזיקה הובילה את אלי מריל אל נובה?

הכירו את אלי מריל, פיזיקאי עיוני (תיאורטי) ומפתח אלגוריתמים שעובד בצוות המחקר והפיתוח, ה- D&R-CTO בנובה. אלי סיפר לנו למה נובה היא הסביבה הצמיחה המושלמת. כשאנחנו רואים כל כך הרבה אהבה ותשוקה לתחום, למקצוע, לעשייה בחברה ובכלל, אנחנו תמיד שמחים לגלות עוד, ואנחנו בהחלט מתרגשים לשמוע על המסע של אלי! 

אלי, מאז שהצטרפת לנובה, גילינו שאתה מלא באהבה לפיזיקה! ספר לנו עוד על האהבה הזו:  

מאז ומתמיד הוקסמתי מתופעות הטבע בעולם שמסביבנו, במיוחד מתופעות ויזואליות. התחלתי את לימודי הפיזיקה שלי באופן לא רשמי בגיל 15, וגם המשך הלימודים שלי לא היו סטנדרטיים במיוחד. אני חושב שזה חשוב שאנשים ידעו את זה, במיוחד תלמידים צעירים (אלפי תלמידי תיכון כבר לומדים לתואר ראשון בכל שנה!) שמתחילים את התארים האקדמיים שלהם בשנות התיכון. התחלתי ללמוד פיזיקה בעצמי בכיתה י' - והתאהבתי בה מיד.

ואוו! זה מרשים ללמוד פיזיקה באופן עצמאי בגיל כל כך צעיר! תוכל לספר לנו עוד על המסע שלך?

בטח! ההתלהבות שלי מפיזיקה בעצם התחילה אחרי שעשיתי את המבחן האולימפי בפיזיקה בתחילת כיתה י'. אם עדיין לא שמעתם עליו, אני ממליץ לעיין במבחנים המרתקים של IPhO - International Physics Olympiad. מטרת המבחנים היא למדל תופעות טבע במספר תחומים בפיזיקה. השאלות הן מורכבות, ולאחר שנה של למידה אינטנסיבית ביותר, שמונת התלמידים שעוברים את תהליך ההכשרה המפרך ומשיגים את הציונים הגבוהים ביותר, נבחרים לתחרות הבינלאומית, אולימפיאדת הפיזיקה.

אז ב- 2017, אחרי שנה שלמה של למידה עצמית, שכללה את הקטגוריות העיקריות במכניקה, חשמל, טרמו-דינמיקה ומתימטיקה לפיזיקאים, עליתי לשלב מתקדם במבחני אולימפיאדת הפיזיקה והתחלתי ללמוד ולהתכונן לתחרות הבינלאומית. הרמה הייתה גבוהה יותר מזו של קורסים לתואר ראשון בפיזיקה: התחרות כללה נושאים כמו מכניקה, חשמל, רשת חשמלית, גלים ואופטיקה, טרמו-דינמיקה, הידרו-דינמיקה, תורת היחסות הפרטית, מעט מכניקה סטטיסטית, אינטראקציית אור וחומר, מכניקה קוונטית ועבודת מעבדה.

אנחנו מניחים שהצלחת להגיע לתחרות... 

כן, בהחלט! כשסיימתי להתכונן, ייצגתי את מדינת ישראל בתחרות שהתקיימה ברוסיה ב-2017. הגעתי למקום 100 בתחרות הכללית ולמקום שישי בישראל. כחלק מהתחרות, נשאלנו על תופעות פיזיקליות מרתקות ביותר, כמו על גלי כבידה שנוצרים על-ידי שני חורים שחורים המקיפים אחד את השני, מערבולות נוזל-על, ואפילו על איסוף אשפה בחלל בעזרת כלים של מכניקה אנליטית.

התובנה העיקרית שלקחתי מהתחרות ושאני יכול להעביר לאחרים היא: לעולם לא לעסוק רק בנושא ספציפי אחד, היופי בפיזיקה הוא בכך שהיא דורשת ידע ושילוב של מספר תחומים. דוגמא נהדרת לשילוב תחומים היא שאלת מערבולות נוזל-על, בה שיטת מטעני דמות משולה למערבולות קרובות לקיר.  

עצה מעולה! אתה יכול לשתף אותנו קצת במסע האקדמי שלך וכיצד בעצם השתלבה בו הפיזיקה?

זמן קצר לפני שהתחרות הסתיימה, התחלתי את לימודי התואר שלי באוניברסיטת תל אביב. הלמידה לתואר הייתה המשך ישיר ומובן מאליו לתוכנית. מיד בתחילת הסמסטר הראשון שלי, הצטרפתי לעבודה כעוזר מחקר של ד"ר משה בן שלום. העבודה שלנו התמקדה במחקר ניסיוני של שכבות גרפן דו-ממדיות ומספר קריסטלים רב-שכבתיים (מבחינת מאמץ). זה היה המפגש הראשון שלי עם עולם המחקר הניסיוני במעבדה אמיתית ולא בתחרות. גיליתי שעבודה בחדר נקי לא דומה לעבודה במעבדה בבדיקות או עם מיקרוסקופ כוח אטומי (AFM) ושיטות מיקרוסקופיות נוספות.

חשוב לי לציין שהעבודה על פרויקטים לתואר ראשון במעבדות מחקר היא ניסיון מעולה והיא עוזרת להבין מה הם הנושאים שמעניינים אתכם, לאיזה שיטות עבודה אתם מתחברים, האם אתם אוהבים את העולם האקדמי או שלא, ועוד.

אז החוויה הראשונה שלך עם פיזיקה במסגרת אקדמית נשמעת חיובית. איך המשכת לפתח את תחומי העניין שלך במהלך הלימודים?

אהבתי את המחקר של ד"ר משה בן שלום ומצאתי בו עניין, אבל נאלצתי לעזוב כי התגייסתי לצה"ל. הצטרפתי ליחידה טכנולוגית שמתעסקת בגלים, אופטיקה ואלגוריתמים. עסקנו בפרויקטים מרתקים וחיוניים של זרוע היבשה, פרויקטים מובילים בתחום הפיתוח - ואפילו זכינו בפרס ביטחון ישראל. עבדנו עם מספר תעשיות, והמחקר הפיזיקלי היה מעניין מאוד.

המשכתי לקחת קורסים בזמן השירות הצבאי, אבל זה לא היה כיף כמו מקודם, העדפתי לנצל את הזמן ללמוד עוד פיזיקה ואפילו לשמש כמורה פרטי ועוזר מרצה. כקוריוז, במשך שלוש שנים נסעתי לאוניברסיטת תל אביב פעם בשבוע אחרי יום שלם של עבודה בבסיס הצבאי, כדי ללמד קורס מכניקה קלאסית לתלמידי הנדסת אלקטרוניקה. בנוסף, אימנתי את הנבחרת הישראלית שהתחרתה במשחקי הפיזיקה האולימפיים וליוויתי את הנבחרת שלנו במהלך השנים 2020, 2021 ו-2022.

היית עסוק!

בהחלט! כשסיימתי את השירות הצבאי שלי, המשכתי לקחת קורסים באוניברסיטה וללמד. השתתפתי גם בפרויקט קיץ עם ד"ר יואב לחיאני. חקרנו את האבחנה והאפיון של השפעות זיכרון לטווח-ארוך במערכות מזוסקופיות, פיתוח טכניקה ללא תווית אולטרה מהירה למעקב אחר וירוסים בודדים, אבחנה של מצבים טופולוגיים במערכות מעין-מחזוריות וחסרות סדר. כשסיימתי, התחלתי לעבוד עם ד"ר נעמי אופנהיימר בהידרו-דינמיקה בתחומי צמיגות גבוהים, בחיפוש אחר פתרון לבעיית ה-Stokes הראשונה בגבולותיה השונים.

אחרי שהתנסיתי וחקרתי תחומי מחקר שונים מכמה כיוונים, הבנתי שחומרים מעובים וגלים מאוד מעניינים אותי. לכן קראתי ספרי אופטיקה ואופטיקה נון-לינארית וצפיתי במספר שיעורי תואר שני בנושאים אלה. ואז שמעתי על נובה.

ואיך הצטרפת לנובה?

בזמן שלמדתי באוניברסיטת תל אביב, קיבלתי הודעה בלינקדאין מגלעד ברק שעובד בנובה - וזו תזכורת למי שעדיין לא בלינקדאין, זה הזמן להצטרף! הגשתי מועמדות, עברתי ראיון עבודה והתאהבתי בנושאים אותם חוקר צוות הפיתוח של נובה! אני כאן בערך שנה וחצי, עובד עם קבוצת הפיזיקה התיאורטית והאלגוריתמים של ה-CTO.

מה משך אותך להצטרף לצוות של נובה? 

יש הרבה סיבות ואשמח לשתף בחלק מהן: אחת הסיבות שבגללן העדפתי לעבוד בנובה ולא בחברות תעשייה אחרות היא האנשים. אהבתי את האיש שראיין אותי - והוא הבוס שלי עכשיו. סיבה חשובה נוספת היא הנושאים שאנו חוקרים כאן והמחקר שנובה מייצרת. המחקר שהעמיתים שלי לעבודה מנהלים כאן הוא מרתק! נושאי הפיזיקה שאנו חוקרים הם הנושאים האהובים עלי ביותר ואני נהנה לעסוק בהם.

אנחנו שמחים לשמוע שמצאת קריירה בנובה שתואמת את הנושאים האהובים עליך. תוכל לספר לנו עוד על העבודה כאן?

קבוצת ה-CTO של נובה מנהלת מחקרים מדעיים שהם חוד החנית של חומרים מעובים, אופטיקה, ומדע אופטיקה נון-לינארי. חברי הצוות בקבוצה הם בעלי דוקטורט בפיזיקה עם תחומי התמחות שונים, המעשירים את הידע של כולם. אני חושב ומאמין שמגוון וידע הטרוגני מסוגל להוביל לתגליות ולפריצות דרך משמעותיות. המומחיות המגוונת בקבוצה שלנו כוללת תחומים כמו חומרים מעובים, אסטרופיזיקה, תיאוריית המיתרים, אנרגיות גבוהות, ננו, לצד תחומי מומחיות שברור מאליו שהם חלק בלתי נפרד מהעבודה כמו אופטיקה ואופטיקה נון-לינארית. המגוון הזה הופך את חווית העבודה לעשירה ומעניינת יותר, בלי מגוון שכזה כולם היו לומדים ועושים את אותו הדבר.

העבודה בצוות דומה גם לאקדמיה, בה יש בעיה פיזיקלית טהורה שצריך לפתור. תהליך מציאת הפתרון עשוי לכלול קריאת חומר מדעי, בניית מבנים אופטיים ואלקטרו-אופטיים, עריכת מחקר רב-תחומי, בניית הדמיות ומודלים פיזיקליים, חישובי רעש, פגישות ודיונים עם חוקרים אחרים, ועוד. השיחות במסדרונות המשרד תמיד כיפיות, והנושאים השונים שעולים תמיד מלמדים הרבה, בנוסף לדיונים הרשמיים בנושא, כמובן.

אפרופו אקדמיה, איפה אתה רואה את עצמך עובד בעתיד: באקדמיה או בתעשייה? 

עדיין לא החלטתי, יש לי עוד הרבה זמן להחליט. אבל אני כן מאמין שכולם מוצאים את הדרך הנכונה להם אם הם בוחרים במה שהם הכי אוהבים.

נשמע שאתה נהנה מהעבודה שלך ושאתה עסוק מאוד. מה עוד אתה עושה מחוץ לשעות העבודה? 

חוץ מעבודה, אני מתחיל בקרוב לימודי תואר שני באופטיקה נון-לינארית, עם פרופ' חיים סוחובסקי כמנטור. 

הניסיון שלך מרשים. מהו ההישג הגדול ביותר שלך, לדעתך?

זו שאלה מכשילה כי אני לא יודע אם פסגת שאיפות בכלל קיימת. בתהליך המדעי, מדענים לעיתים רחוקות נחים על זרי דפנה אחרי כל הישג - הם תמיד מציבים לעצמם מטרה נוספת, ואחרי שהם משיגים אותה, הם מרגישים מחויבים להמשיך למטרה הבאה... לכן, המדענים מתחילים בהדרגה להציב מטרות מורכבות וקשות יותר להשגה, מטרות שהם לא חשבו לעולם שיצליחו להשיג קודם לכן.

יש לך מילות סיום לחלוק עם הקוראים? 

אנחנו מגייסים לנובה עובדים חדשים למספר משרות! אז אם אתם אוהבים פיזיקה, אתם יותר ממוזמנים לכתוב לי באופן אישי!

 

 

Nova Team
Nova Team

Related Articles

הלך רוח של צמיחה והתפתחות: איילת ספירשטיין, משלבת בין אומנות למתמטיקה ביצירתיות...

איילת ספירשטיין, מפתחת אלגוריתמים בנובה, גילתה את הצד היצירתי שבה לפני כמה שנים בלבד, אבל את היצירות המפתיעות שלה, המשלבות בין אומנות למתמטיקה, בהחלט לא תרצו לפספס! היא הצטרפה אלינו לנובה לפני כשישה חודשים, אבל הרעיונות, הפרספקטיבות המרעננות וכל מה שהיא מביאה איתה, כבר תורמים באופן יומיומי לצוות שלה ולנו כחברה. אז תפסנו את איילת […]

איך אמפטיה בעבודה משפרת איזון בית/ עבודה- דוב יריחובר משתף אותנו בחוויה שלו

אני בטוח שכולכם כבר חוויתם את זה: אתם מתחברים לשיחת וידאו עם מספר רב של משתתפים שרובם עובדים מהבית. הריבועים על המסך מתחילים להופיע. יש בהם פרצופים מוכרים הנמצאים בחדרים השונים בביתם, רק חלקי חדרים נראים ברקע. אבל, בפגישה הספציפית שאני הולך לספר לכם עליה, אחת הקולגות שלי לא הפעילה את המצלמה שלה.   שיחת הוידאו […]