אהבות משותפות: ד"ר יעל קורצוויל שגב משלבת עבודה ומשפחה בדרך יחודית שמעודדת הנאה ופיתוח סקרנות טבעית
תכירו את יעל קורצווייל שגב, פיסיקאית שעובדת בקבוצת הטכנולוגיה החדשה של Nova. יעל תספר לנו על הסקרנות שלה ועל האהבה הרבה ללימודים ולמידה, שבסופו של דבר הובילו אותה אל נובה! חוץ מזה, יעל מטפחת את הסקרנות שטבועה בה, גם בילדים שלה - והיא תשתף אותנו ותספר לנו איך היא עושה זאת, בדרך הייחודית שלה, שלגמרי מעוררת את הסקרנות שלנו!
היי, יעל, נעים להכיר אותך! למה שלא תספרי לנו קצת על עצמך?
נעים מאוד! אני יעל ואני גרה עם המשפחה היקרה שלי במבוא חורון, שזו התנחלות יפיפייה. כשיש לי זמן, אני אוהבת לצייר ולנגן בפסנתר. מאז שהייתי קטנה, אני אוהבת לחקור ולהמציא, ובפיסיקה התאהבתי כבר בתיכון, הודות למורה הנהדר שהיה לי, ד"ר דנינו. אף פעם לא באמת חשבתי שתהיה לי הזכות לעבוד בתחום הפיסיקה, אבל בסופו של דבר, נרשמתי לאוניברסיטה העברית בירושלים ולמדתי בתוכנית למדעים משולבים של פיסיקה וכימיה. עשיתי שם את התואר הראשון והשני שלי, וגם את הדוקטורט!
בשנה הראשונה לתואר הראשון שלי, פגשתי את בעלי בקמפוס, כך שהאוניברסיטה היא מקום מאוד מיוחד וחלק בלתי נפרד מההיסטוריה המשפחתית שלי. הבן הראשון שלנו נולד כבר בשנה הראשונה של התואר.
בעלי ואני שמחנו לגלות שכל הילדים שלנו אוהבים מדעים וסקרנים לגבי מה שההורים שלהם עושים! אני מרגישה שהשילוב בין המשפחה שלי לאהבה שלי לפיסיקה הוא אתגר וללא ספק גם משהו מקסים בחיי.
מה משך אותך ללמוד פיסיקה?
אני ממש אוהבת פיסיקה ואני ממש מאוהבת במקצוע, אבל האמת היא שלימודי פיסיקה בכלל לא היו בתוכנית שלי! כמו שאמרתי קודם, למרות אהבתי לפיסיקה, לא באמת האמנתי שתהיה לי את הפריווילגיה לעבוד בתחום. פשוט עיינתי בתוכניות הלימוד שהציעה האוניברסיטה וראיתי את הנושאים שהוצעו שם. היו הרבה אפשרויות מעניינות, וכשראיתי פיסיקה, חשבתי לעצמי: "הנה, יש עוד אופציה". אמרתי לעצמי שאתן לעצמי שנה ללמוד פיסיקה, ואז אתחיל לחפש מקצוע אמיתי. כשהשנה הסתיימה, הייתי מכורה! פשוט לא יכולתי להפסיק ללמוד, ואיכשהו, סיימתי עם שלושה תארים!
מה עשית אחרי הדוקטורט?
יזמות מרתקת אותי, זה תמיד היה משהו שעבר לי בראש. אז הצטרפתי לחברת סטארט אפ קטנה שהתמקדה ביצירת תקשורת ברת-השגה באמצעות שליחת מיני-לוויינים בגודל של קופסת נעליים לחלל, מיני-לוויינים שיכולים לספק אינטרנט מהימן באפריקה. החלל הוא תחום רחב עם הרבה סוגים שונים של טכנולוגיה ועם קהילת חלל חזקה מאוד, במיוחד בקרב נשים. העבודה אפשרה לי לפגוש נשים מכל מיני תחומים, והייתה שם תחושה כזו של כוח נשי שהפכה את החוויה למרתקת, תוססת ומאוד מאוד מהנה.
תוכלי לשתף אותנו בגישות החינוכיות המעניינות שאת ובעלך מיישמים בבית?
אני מאמינה שאנחנו נולדים עם סקרנות טבעית והמון תשוקה, אבל מתישהו בחיים, זה הולך לאיבוד. אני רואה אנשים מבוגרים שהם פשוט עייפים. אני רוצה לשמור על רוח הילדות, שלי ושל הילדים שלי, וזו גישה משותפת לי ולבעלי: אנחנו לא נותנים ליום לעבור מבלי להרגיש שעשינו משהו מעניין, מרתק, שיקדם אותנו, גם בחיים האישיים וגם בחיים המקצועיים שלנו. הוא מהנדס באינטל כבר 20 שנה והתחיל את התואר השני שלו בבינה מלאכותית. הוא בן 45, "המבוגר" היחיד בתוך קבוצה של סטודנטים צעירים.
כשאני מסתכלת על הילדים אני חושבת: "הם נולדים עם כל כך הרבה אנרגיה, ואז תוקעים מולם צעצועים שחוסמים את הסקרנות שלהם". זאת אומרת שבפועל, ההורים יכולים לקנות את הצעצועים הכי יקרים, ובסוף הילדים עדיין ישחקו עם בקבוקי פלסטיק! אני מאמינה שהסיבה לכך היא שהם רוצים לגעת בדברים אמיתיים: המוח שלהם גמיש ביותר ומתפתח הכי מהר בשלבים האלה, ופשוט חבל לבזבז את האנרגיות שלהם.
אני חושבת שאם אנחנו יכולים לפשט בעיות עולמיות עבור ילדים, הם ירגישו משמעותיים והסקרנות שלהם תתפתח ותאפשר רעיונות חדשים - אולי לא רעיונות מהפכניים, אבל הם עדיין יהיו מעניינים. יש להם מוחות גמישים והם מורגלים בחשיבה יצירתית, ואם נצליח לגרום להם להרגיש שהם יכולים לתרום מגיל צעיר, הם יאמצו את האמונה הזו במהלך חייהם. הם יבינו שיש משהו ששווה לחיות עבורו.
וואו, זה מרתק. יש לך דוגמא לאיך זה בא לידי ביטוי?
כן, בוודאי. בתקופת הקורונה, כשעבדתי באלביט, מצאתי את עצמי עובדת עם הילדים שלי, מהסיבה הפשוטה שהיו סגרים. באותה תקופה החלטתי שאני לא רוצה לעבוד רחוק מהם, כי זו היתה חוויה כיפית ומהנה. ניהלתי שיחות עבודה עם הילדים, ושוחחנו על הרעיונות שעלו, אפילו ביקשתי מהם להעלות רעיונות והצעות משלהם! זה יצר תחושה של שלמות, שכל המשפחה גויסה לעבודה שלי, ועבורם זה היה מעצים מאוד.
אחד הדברים שהיו קשים עבורי, עבור הילדים ועבור בעלי בתקופת הקורונה, היה אובדן השליטה ותחושת המסוגלות. הגילוי שיש דברים שאנחנו יכולים לעשות במציאות החדשה הזו, היה מעצים. זה מאוד עזר לנו לעבור את התקופה המאתגרת. כך למעשה "התמודדנו עם הקורונה", ודברים מעניינים מאוד עלו באותה תקופה.
היו לך עוד תובנות מאותה התקופה?
כן. משהו חשוב נוסף שלמדתי הוא שאם אני מתלהבת ממה שאני עושה - למה שהילדים לא יתלהבו גם כן? אם הם "מפסידים" כשאמא שלהם הולכת לעבודה, אז לכל הפחות שיבינו את הסיבה להיעדרות שלי! הם מקריבים 'זמן אמא', את השעות שלי, עבור מטרות שהן מוצדקות לדעתי - אז חשוב לי שיבינו את הסיבה לכך. בכל החלטת קריירה שאני ובעלי לוקחים אנחנו מתייעצים גם עם הילדים, כי זו החלטה משותפת. אנחנו גוף אורגני אחד שצועד באותו כיוון.
מה את עושה בנובה?
אני שייכת לקבוצת טכנולוגיה חדשה, שמטרתה לחקור, לחפש ולהציג טכנולוגיות חדשות בנובה. אנחנו בוחנים כיוונים טכנולוגיים מגוונים.
כיצד הידע שלך בעולם הפיסיקה היישומית משתלב בעבודה שלך בנובה?
הידע שלי מאפשר לי לחפש פתרונות באופן תיאורטי, ואז לבחון את הפתרונות במעבדה. כיום, בחטיבת טכנולוגיות חדשות, אני מבינה טכנולוגיות ומערכות טוב יותר, ומעריכה את יכולתן לפתור בעיות בתעשייה שלנו. במילים אחרות, הידע שלי מאפשר לי לשלב עבודה מעשית במעבדה עם תיאוריה פיסיקלית רעיונית. זה נותן לי הבנה טובה יותר של המערכות, הצרכים והפתרונות.
מה הכוונה בפיסיקה יישומית? ואיך היא שונה מפיסיקה תיאורטית?
בפיסיקה יישומית, יש גם מעבר לחומר תיאורטי - ממש בונים את המערכות. זה לא רק חישובים מתמטיים, אלא דברים רלוונטיים, דברים מתחברים לצרכים הקיימים ולבניית המערכות. פיסיקה יישומית משלבת המון עבודת מעבדה.
יש מכנה משותף בין התפקידים השונים שביצעת?
כן. עבודה עם אנשים שהעבודה מלהיבה אותם - ואני ממש מעריכה את זה. עבודה עם חברי קבוצה שמסורים לתפקידים שלהם. אני אוהבת את הקשרים שנוצרים, בין טכנולוגיה לבין מדע או עולמות שונים - ואת איך שהם הופכים ל"טכנולוגיה, מדע ואנשים". כלומר, החיבור יוצר משהו חדש לחלוטין, ואני פשוט מעריצה את זה.
מה עוד את יכולה לספר לנו על חוויית העבודה שלך בנובה?
נובה היא שילוב נדיר ומדהים של אנשים מקצועיים ביותר ויחד עם זאת גם צנועים ונחמדים במיוחד. כלומר, האווירה כאן נדירה בעיניי - הצניעות של האנשים והאווירה בחברה מאפשרים הרבה מאוד שיתוף ומעניקים תחושה של למידה משותפת כל הזמן, אפילו בהפסקת הצהריים. יש כאן אנשים סקרנים שאוהבים את המדע שהם עוסקים בו, וזה כיף גדול. כל זה יחד עם הרצון העז שלהם ליצור משהו חדש ביחד, מוביל להצלחה שכבר ניתן לראות אותה, ולסביבת עבודה מספקת וכיפית.
את מדברת על העבודה שלך עם המון התלהבות. מהו המקור למוטיבציה שלך? מה גורם לך לקום בבוקר עם אנרגיות כאלה?
זה יהיה קצת תמים מצידי לומר "כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר", אבל, גדלתי עם חינוך הדוגל בפילוסופיה שמגיל צעיר, אתה לומד על לשנות את העולם, לתרום לעולם, כך שלא יהיו יום או דקה מבוזבזים. ניתנה לנו יכולת לשנות חיים, לעשות טוב, להתפתח ולתרום בכל רגע.
וואו, אנחנו באופן טבעי סקרנים לגלות מה צופן לך העתיד, ובטוחים שתגיעי רחוק בקבוצות טכנולוגיה חדשה ובנובה בכלל. תודה רבה לך יעל, על הסקרנות שעוררת גם בנו עם הגישה הייחודית שלך, על הראיון ועל כל מה ששיתפת איתנו. מאחלים לך המון בהצלחה בהמשך!
