אלגוריתמיקה מתקדמת, למידת מכונה ורעיונות "משוגעים": בנובה שמים את התוכנה בחזית האסטרטגיה של החברה
כשל הנדסי בבניין, אם ביסודות ואם בלבנה באחת הקומות, עלול למוטט את המבנה כולו. כך גם בעולם שבבי המחשב, רק שכאן הממדים נעים בטווחים של פחות מננומטר — מיליארדית המטר. כאשר המחיר של כל טעות בייצור הוא אובדן של מיליוני שבבים, כל סטייה בכל רכיב עלולה להשבית את המוצר כולו, לגרום להפסדי עתק ולשבש מגוון עצום של מוצרים ושירותים. בחברת נובה (Nova) הישראלית, המובילה פתרונות מדידה ובקרה לשבבים בתהליך הייצור, משלבים בין חומרה מתקדמת ותוכנה מתוחכמת כדי לתת לכך מענה.
מערכות המדידה והבקרה של נובה הישראלית משמשות את יצרניות השבבים הגדולות בעולם ומסייעות להם למזער טעויות יקרות בתהליך הייצור. ככל שתהליכי הפיתוח של השבבים משתכללים, על מנת לתמוך בדרישות גוברות לכוח מחשוב ונפח זיכרון גדולים יותר, טכניקות המדידה חייבות להשתכלל יחד איתם.
"אנחנו מלווים את החברות בתהליך הפיתוח והייצור, עורכים ניסויים ובונים מודלים בהתאם לנתונים שמספק לנו הלקוח", מספר ד"ר דני קנדל, סמנכ"ל טכנולוגיה בקבוצת ה-CTO. "לא אחת, בעיקר סביב סוגי שבבים מתקדמים או טכנולוגיות חדשות, אנחנו נדרשים לפתח פתרונות מדידה ייחודיים וחדשניים. כיוון שמדובר בגדלים שקשה מאוד למדוד, אנחנו חייבים לפתח טכניקות מדידה שמשלבות חומרה, אלגוריתמיקה מתקדמת ולמידת מכונה".
קנדל הוא חלק מהנהלת חטיבת ה-CTO בנובה, שאמונה על טכנולוגיות עתידיות ומתמקדת בניסיון לפצח מוקדם ככל שניתן את האתגרים שבדרך. לעומתו, ד"ר דרור שפיר, סמנכ"ל אלגוריתמיקה בחטיבת מדידת הממדים, עוסק בפיתוח ומענה לצרכים עכשוויים ולאתגרים ברמה היומיומית: "עבור שבבי זיכרון מסוג SSD, לדוגמה, היינו צריכים לפתח טכנולוגיה אופטית משולבת עם אלגוריתמים ייחודיים, שיהיו מסוגלים למדוד אות מורכב, לסנן מידע ורעש מיותרים ולנתח את הנתונים באופן שייתן ללקוח תמונה מדויקת. הפיתוח הוליד אלגוריתמיקה חדשנית המבוססת על הבנה פיזיקלית עמוקה של מערכת המדידה והמבנה הנמדד".
לפתור בעיות לא פתירות
ההברקות הגדולות ביותר, מעידים קנדל ושפיר, מגיעות מסיעור מוחות בין בעלי התמחויות שונות בחברה. "מגיעות אלינו המון דרישות מלקוחות עם צורך בפתרונות מהירים לבעיות מורכבות, והדרך לפיצוח האתגר היא כשפיזיקאים, אלגוריתמאים ואנשי תוכנה חושבים ביחד", אומר קנדל. כך, למשל, נכנסה למידת המכונה לנובה והחליפה חישובים פיזיקליים מסורתיים. "יישומי למידת המכונה שהטמענו שיפרו את ביצועי החומרה, קיצרו דרמטית את הזמן לפתרון של בעיות מורכבות ביותר ופשוט כבשו את השוק".
הצעד הבא היה שילוב של אלגוריתמים בעלי בסיס פיזיקלי עם אלגוריתמים של למידת מכונה. "יצרנו בעצם סוג חדש של אלגוריתם עם יתרונות מובהקים בדיוק ובמהירות, מה שאיפשר לנו לפתור בעיות שעד לא מזמן היו פשוט לא פתירות". שניהם מעידים כי הגישה הזאת, של חדשנות ועידוד יצירתיות, מושרשת עמוק בדנ"א של החברה: "לא פעם מגיע מישהו מהצוות עם רעיון טוב — ולא משנה כמה זה נשמע משוגע או יקר — מהמנכ"ל ודרומה אומרים לו 'לך על זה'. האימפקט שיכול להיות כאן הוא עצום".
התוכנה עוברת לחזית
קבוצת התוכנה בחטיבת מדידת הממדים בחברה עובדת בצמידות לקבוצות האלגוריתמים, החומרה וה-system, ומשתמשת בקשת רחבה של טכנולוגיות כדי לספק מענה לסל המוצרים המתרחב של החברה. "מצד אחד יש לנו טכנולוגיות מסורתיות שנמצאות בליבת העסקים של החברה ומתפתחות כל הזמן. מצד שני יש לנו גם קשת טכנולוגית מתקדמת ורחבה על מנת לעמוד בקצב המהיר של התפתחות התעשייה, ויש כמובן אפשרויות רבות לנוע בין צוותי הפיתוח השונים", מסביר קני קרופניק, סמנכ"ל תוכנה בחטיבת הממדים בנובה.
פתרונות החברה מתחלקים למספר סוגים: מוצרים משולבי תוכנה וחומרה העוסקים ברבדים הפיזיקליים של תהליך המדידה וכן ברובוטיקה ותקשורת, ניהול ביג דאטא, ניהול ציי מכונות ולמידת מכונה. "היסטורית, שוק השבבים היה מוכוון חומרה, ונובה יוצאת דופן בגישתה האסטרטגית להוביל את השוק דרך עולמות התוכנה", מוסיף קרופניק. "למשל, אחד ממוצרי הדגל שלנו, Nova Fit, הוא מוצר למידת מכונה מוביל המשחק תפקיד מרכזי ביכולת של נובה לתת מענה לדרישות המדידה המחמירות של הלקוחות. המטרה שלנו לייצר מנועי צמיחה בדמות פתרונות תוכנה מתקדמים נשאה פרי בשנים האחרונות, עם צמיחה משמעותית בהכנסות ממוצרים אלה".
"תעשיית השבבים היא ליבת התעשיות כולן", אומר שפיר. הוא מציין כי ככל שהמוצרים נעשים מורכבים יותר, גם השבבים ופתרונות בקרת הייצור שלהם חייבים לעבור קפיצת מדרגה: "זה מחייב אותנו להמציא את עצמנו בכל פעם מחדש, כי אי אפשר לעשות עוד מאותו הדבר, זה פשוט לא יספיק". קנדל מוסיף: "מי שמחפש אתגרים ופתיחות לחדשנות, ודאי בתחום האלגוריתמיקה, יחד עם סביבת עבודה פתוחה ותומכת במיוחד, יוכל למצוא אותם כאן". וקרופניק מסכם: "בניגוד לרוב המתחרים, הגודל של נובה הוא בנקודה אופטימלית שמאפשרת שילוב של חברה צומחת, חזקה ויציבה עם תרבות מתקדמת ומשפחתית שמאפשרת צמיחה אישית וטכנולוגית. דברים זזים מהר וכיף לעבוד באווירה כזו".
פתרונות מדידת הממדים של נובה מתבססים על הארת השבב ואיסוף וניתוח האות שחוזר באמצעות מידול פיזיקלי ואלגוריתמיקה מתקדמת. הכנסותיה של החברה, שנוסדה ב–1993 ונסחרת כיום בנאסד"ק (סימול מסחר: NVMI) ובתל אביב (מדד ת"א 35 ומדד ת"א טק־עילית), זינקו בשנתיים האחרונות בכ–80% וב–2021 היא רשמה הכנסות של 416 מיליון דולר. מטה החברה ממוקם בפארק המדע ברחובות עם שלוחה ביקנעם, ויש לה מרכזי פיתוח וייצור גם בעמק הסיליקון ובגרמניה, שם רכשה לאחרונה חברה למדידות כימיות. הצמיחה המואצת והביקוש הגובר בתעשייה מתבטאים כעת בעשרות משרות פתוחות, בדגש על אלגוריתמאים, פיזיקאים, מדעני נתונים (Data Scientists) ואנשי תוכנה ובדיקות.
נכתב בשיתוף עם The Marker Lables
לקריאת הכתבה במקור
קבלו אותה, הישר מהאקדמיה :וויני וואנג מטאיוואן. רק סיימה לימודי תואר שני בהנדסה כימית והצטרפה ל Nova כמומחית יישומים וכבר מצאה את עצמה בדרך לישראל, להדרכה בת חודש.
ברור שננצל את ההזדמנות להבין איך היא מרגישה כשהכל קורה בבת אחת.
וויני, ספרי לנו קצת על עצמך.
. סיימתי את התואר השני שלי בהנדסה כימית ב-National Tsing Hua University בטאיוואן.
לפני כמה שבועות הצטרפתי ל Nova כמומחית יישומים ב- DMD ו... כן, זו המשרה הראשונה שלי.
סיימת את הלימודים, הצטרפת לחברת Nova, ושבועיים לאחר מכן כבר יצאת לנסיעת עבודה למשרדים הראשיים של החברה להדרכה בת חודש.
הפתיע אותך, להתחיל בנסיעות זמן כל כך קצר מרגע הצטרפותך לחברה?
כן, זה היה די מלחיץ, כל כך הרבה שינויים בזמן כל כך קצר. אבל אני זוכה ללמוד המון בתקופת זמן קצרה וזה ממש מלהיב. ועדיין, אין לי הבנה מלאה של כל דרישות התפקיד וכל מה שמצופה ממני. אבל אני מנסה ללמוד מהר ומתעמקת כמה שיותר.
האמת שהנסיעה הזו היא חווית למידה נהדרת והזדמנות להכיר עמיתים לעבודה מהמטה.
כעובדת "טריה" בחברה, איך חווית האונבורדינג שלך עד כה?
ההתרשמות הראשונית שלי היא שחברת Nova היא משפחה גדולה וכולם מאוד נחמדים. לאט לאט אני מתרגלת לכך, להכל, לומדת על Nova MARS, המוצר שאני אספק ללקוחות חברת Nova, הטכנולוגיה, האווירה, ודברים חשובים נוספים בחברת Nova.
הדבר שהכי מעורר השראה כאן הוא שאני יכולה לשאול כל שאלה ואקבל תשובה שתעזור לי להיות יותר מקצועית. כולם כאן מאוד נלהבים לעזור אחד לשני.
מה את אוהבת לעשות בזמנך החופשי?
אני נהנית להתאמן במכון כושר או בבית, להקשיב למוסיקה ולשיר. אני אוהבת לשיר ומנהלת משאבי האנוש אמרה לי שאולי אפילו תבקש ממני לשיר באירועים של חברת Nova.
(זמרת ומהנדסת? איזה שילוב מושלם! )
מה גרם לך להחליט להצטרך לחברת Nova?
קודם כל, זו חברה בינלאומית, אז יהיו לי הזדמנויות רבות לצאת לנסיעות עבודה.
אני גם נרגשת ללמוד עוד על תהליך ותעשיית המוליכים למחצה.
אלה שני ההיבטים שדיברו אליי בתפקיד והם בדיוק התחומים שמעניינים אותי בקריירה שלי.
אם הייתי סטודנטית לקראת סיום הלימודים, איזה טיפים היית נותנת לי במעבר מהאקדמיה לתעשייה?
הטיפ הכי טוב שלי הוא: להצטרף לחברת Nova. על אף שאני רק זמן קצר בחברה, אני כבר מרגישה שזו היתה החלטה מצוינת להצטרף.
איזה טיפים היית נותנת לתהליך הראיון?
אני חושבת שצריך להיות עם ביטחון עצמי ולהעז לחלום, לבטא את ההתלהבות לעבודה.
היכן את רואה את עצמך בחברת Nova בעוד 3-5 שנים?
אני חושבת שכבר אהיה מומחית Nova MARS. תהיה לי הבנה עמוקה יותר בתהליך המוליכים למחצה ואהיה בעלת מיומנויות מקצועיות לפתור ביעילות בעיות עבור הלקוחות שלנו. כמו כן, אני חושבת שאהיה בתפקיד מוביל תוך חמש שנים.
כמובן שאצטרך לעבוד ולהרוויח את התפקיד. מאחר וזו המשרה הראשונה שלי, אז עליי להשקיע ולהתכונן יותר מאחרים, במיוחד כרגע, כשאני יודעת מעט מאוד על התעשייה.
להתחיל בנובה כעבודה ראשונה מייד עם סיום הלימודים זה קצת כמו לבקר בפעם הראשונה במסעדה שהיא מסעדת שף עם שלושה כוכבי משלין, לא?
בכל מקרה, בהצלחה רבה וויני. יש לנו הרגשה שתגשימי את המטרות שלך יותר מהר מכפי שאת מדמיינת.
אין דרך ליפות את זה- המעבר מהאקדמיה לתעשייה הוא מעבר מאתגר ואנחנו רואים את זה עם הסטודנטים שלנו.
אלון פלמור, מהנדס מוצר בנובה עשה זאת בדרך קצת אחרת, מלאה בלמידה, נחישות והתמדה - הוא אפילו מצא את "המקום שלו" ואת תחום העיסוק הייחודי שמרתק אותו, תוך כדי שהוא סטודנט במשרה מלאה! אז רצינו לשמוע את סיפורו של אלון, ועל הדרך, דיברנו איתו על הלימודים, על עיצוב מכני, על העבודה היומיומית, על האנשים כאן בנובה ואפילו שמענו את הטיפים היעילים אותם הוא שמח לחלוק עם סטודנטים בתחילת דרכם.
אלון, ספר לנו קצת על על עצמך.
אני אלון, אני בן 29, במקור מרמת גן וגר כרגע בתל אביב. הצטרפתי לנובה ב-2019, כסטודנט במהלך השנה השלישית ללימודים, עבדתי כאן במשרת סטודנט כמהנדס מוצר בצוות Elipson עד לסיום הלימודים שלי.
מה למדת?
למדתי הנדסה מכנית באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. לקראת סוף התואר שלי, התחלתי לעבוד במשרה מלאה כמהנדס מוצר, וזה גם מה שאני עושה היום.
השילוב בין הלימודים כסטודנט לעובד הייטק עבר חלק?
העומס בעבודה גדול יותר, זה בטוח. אז ציפיתי שהציונים שלי ירדו, אבל בעצם, בדיוק ההיפך קרה! אולי כי הייתי עסוק כל הזמן וקיבלתי פתאום יותר פרספקטיבה ותובנות, ואולי כי זה נתן לי את האפשרות לתרגל את כל התיאוריה שלמדתי ותרם לשיפור בלימודים - מה שבטוח זה שהציונים שלי זינקו למעלה פתאום! הצוות של נובה מדהים ותמיד שמח מאוד לעזור. תמיד היה לי עם מי להתייעץ ואת מי לשאול שאלות על דברים שלמדתי. כשמשהו בלימודים לא היה לי ברור, קראתי עליו קצת באינטרנט ואז דיברתי עליו עם אחד המומחים כאן בנובה.
אז בניגוד לפחדים שלי, ההצטרפות לנובה ממש קידמה אותי בלימודים, והיא גם נתנה לי מוטיבציה יומיומית. במקום להיות "רק סטודנט" שמחליט אם ללכת לשיעור או לא, הייתה לי ממש אחריות, שעזרה לי למנף את ההצלחה שלי גם כסטודנט וגם כאיש מקצוע. שמחתי מאוד לקבל את ההזדמנות לשלב את הלימודים באוניברסיטה יחד עם העבודה בהייטק.
איך הגעת לנובה?
מודה שהיה לי מזל, מצאתי עבודה בנובה מהר מאוד. הייתי בראיון עבודה בחברה אחרת במקביל לראיון בנובה, והתלבטתי בין נובה לבין החברה השנייה. רוסטי טאליס מצוות Elipson עודד אותי לבוא. שירתנו יחד בצבא, ביחידת 81, והוא זכר אותי משם. הוא סיפר לי על נובה ואמרתי לו שאשמח לשמוע עוד.
יצא לך לעבוד עם רוסטי טאליס אחרי שהצטרפת לנובה?
רוסטי ואני עבדנו באותו הצוות, אז יצא לנו לעבוד ביחד. בהתחלה הסתמכתי עליו הרבה. הרגשתי נוח לשאול אותו שאלות כי הוא חכם מאוד, הוא נחמד מאוד, והוא גם יודע איך להסביר דברים ולהפוך מידע לנגיש.
איך הרגשת במהלך ראיון העבודה ותהליך הקבלה לנובה?
אני לא יודע אם זה ככה אצל כל המרואיינים, אבל מנהל הגיוס ביקש ממני לפתור בעיה אמיתית שהצוות שלו התמודד איתה. הוא אמר לי "תראה, יש לנו מודול עליו אנחנו עובדים, איך אתה מציע שנפתור אותו?" וזו הייתה שאלה מעניינת, בעיקר כי הייתי רק סטודנט ולא היה לי מושג על מה החברה עובדת. התכוננתי לראיון וקראתי על המוצרים של נובה באינטרנט, אבל הייתי חייב להודות שלא הבנתי את מה שקראתי, מילים שבהם אני משתמש באופן יומיומי היום, היו לי זרות מאוד אז. בשלב מאוחר יותר בראיון, קלטתי שהמראיין מבין איך אני מרגיש, והוא עזר והוביל אותי בתהליך. הבנתי והערכתי את העובדה שהוא בוחן את תהליך החשיבה שלי ולא את הידע שלי. התחברתי אליו גם כאדם, מה שגרם לי לרצות להצטרף לחברה. זה אולי יישמע מוזר, אבל אפילו נהניתי מהראיון השלישי והאחרון. הייתה לי כימיה טובה עם המראיין וזה מה ששכנע אותי להמשיך ולהצטרף לנובה.
איך הדברים התפתחו אחרי שסיימת את הלימודים?
מאוד נהניתי מהתפקיד שלי בצוות Elipson. שמחתי לעבוד כמהנדס המוצר אבל ידעתי שעיצוב מכני מעניין אותי. לאורך כל הלימודים שלי, המסר שהועבר אלינו היה שעיצוב מכני מעניין יותר בגלל שהוא עוסק בהיבט המכני של המערכת כולה. נדרש ידע רב בגיאומטריה והרבה תכנון כדי להבין איך לחבר בין דברים, אבל גם אני גיליתי באופן אישי שזה מעניין מאוד.
במהלך השנה וחצי בהם עבדתי בנובה כסטודנט, עדיין רציתי לקבל תפקיד בעיצוב מכני. אבל כשסיימתי את הלימודים והתחלתי לחפש משרה מלאה בתוך החברה, אמרו לי שאין משרות פנויות בתחום - והציעו לי משרה כמהנדס מוצר בצוות אחר, Stand-Alone. חשבתי על זה והבנתי שזה יכול להיות מעניין, כי זה בכל זאת תפקיד עם היבט מכני, למרות שלא מדובר בעיצוב או הנדסה מכנית פר אקסלנס. זה תפקיד שאפשר להגיע אליו מכיוונים שונים כמו הנדסת חשמל, הנדסת חומרים ועוד. בחרתי לקבל את ההצעה, והיום אני מבין כמה התחום מעניין אותי, העבודה על המערכת היא כיוון רחב יותר וגם מאתגר יותר לדעתי.
כשסיימת את התואר, היה לך ברור שאתה רוצה להמשיך בנובה?
חד משמעית, ללא ספק. אפילו לא בדקתי חברות אחרות או פתחתי את הלינקדאין כדי לראות הצעות, כדי שלא אתפתה, והיו לזה כמה סיבות: קודם כל, נובה היא המקום שלי. היה לי נורא כיף בסביבת העבודה שלי. כולם מאוד נחמדים, תומכים ותמיד מוכנים לעזור וללמד אותך. עוד לפני שעבדתי בנובה במשך שנה וחצי, ידעתי שזה מקום טוב מאוד. הרגשתי, שמעתי וידעתי שיש לי השפעה על הפרויקט דרך הדברים שעבדתי עליהם. הרגשתי טוב כשמנהל הפרויקט ומובילי הצוות התייעצו איתי ואמרו לי דברים כמו: "אלון, אני צריך אותך בזה."
סיבה נוספת היא שהרגשתי שיש עליי הרבה אחריות ושיש לי השפעה אמיתית. אהבתי את זה. עוד סיבה היא התנאים של נובה: החל מהאמצעים שעומדים לרשותנו ועד לאיזון בין העבודה לחיים. שעות העבודה סבירות ביותר - וזה משהו שעובדים עליו כאן קשה מאוד. כלומר, אם אין משבר אמיתי, ואין הרבה כאלה, לא יבקשו ממני לעבוד עד מאוחר. בעצם, אם אני עובד עד מאוחר, המנהל שלי הוא זה שיבוא להגיד לי, "אלון לך הביתה. כבר מאוחר". זה משהו שאני ממש מעריך כי בצבא עבדתי 24/7, ולמרות שאהבתי את העבודה שלי, אני שמח מאוד שיש לי חיים מעבר לעבודה, שאני יכול לקיים שגרה וליהנות מהחיים.
מעבר לכל הדברים האלה, אני מתפתח ולומד, ויש לי כאן חברים. כל אלה ועוד גרמו לי להחליט להישאר בנובה ויהי מה.
איך היית מתאר את התרבות בנובה?
אני מדבר על נובה עם האחים שלי, החברים שלי וההורים שלי והתגובות שלהם הם תמיד "ואוו, נובה זה מקום נהדר לעבוד בו, או אני רוצה שהבן שלי, או האח שלי או מישהו שאני מכיר יעבוד שם, או יש לי חבר להמליץ עליו..." רוב העבודה כאן נעשית כשהעובדים שמחים ובמצב רוח טוב ותמיד יש כאן עבודת צוות, הרבה צחוקים והומור. בו זמנית, המקצועיות כמובן ברמה גבוהה. כשמחברים את הכל יחד, זה הופך את נובה למקום עבודה מאוד אטרקטיבי.
ומה לגבי העבודה עצמה? איך היית מתאר אותה?
אנחנו עובדים בתעשייה כל כך ספציפית, כך שכמעט אף אחד מחוץ לתעשייה לא יודע באמת מה אנחנו עושים. ואם אני מנסה להסביר את זה, אף אחד לא מבין על מה אני מדבר. מה שאנחנו עושים מאוד מורכב, אבל החדשות הטובות הן שאנחנו מפתחים טכנולוגיה מדהימה!
מה אתה עושה בזמנך הפנוי?
אני עושה הרבה ספורט ואני אוהב להתאמן. אני גם מאוד אוהב לקחת קורסים ב-Udemy, אני נרשם לקורסים המעודדים העצמה אישית ולקורסים שמרחיבים את הידע הכללי שלי. אני גם מנגן על פסנתר, אבל לצערי אני לא יכול להעביר את הפסנתר לתל אביב - אז אני מבקר את ההורים הרבה ומנגן אצלם.
יש לך טיפים או עצות שתוכל לשתף עם סטודנטים להנדסה שעומדים לסיים את הלימודים שלהם?
תכתבו את קורות החיים שלכם כמה שיותר מוקדם, ותיגשו לכמה ראיונות שרק אפשר - גם אם אתם משוכנעים שאין לכם זמן, וגם אם יש לכם הרבה מבחנים. פשוט תעשו את זה. הסיבה לעשות את זה היא שלא משנה מה יקרה - אתם תלמדו, אפילו אם תיכשלו. ראיונות עבודה דורשים תרגול ולמידה. להיות מרואיין זה עניין בפני עצמו, והדרך ללמוד לעשות את זה היא על ידי השתתפות בכמה שיותר ראיונות. אני מציע גם ללמוד היטב לפני שניגשים לראיון, לעבור על הרבה חומר תיאורטי ולחפש בגוגל כל מיני שאלות שיכולות לעלות בראיון.
עצה נוספת היא לוודא שהעבודה בה אתם עובדים כסטודנטים תואמת את התחום אותו אתם לומדים. זו דרך נהדרת להיכנס לתעשייה, כי הרבה יותר קשה למצוא משרה התחלתית מאשר משרת סטודנט. זה גם יקנה לכם יתרון משמעותי וזמן ללמוד. נובה התחשבה מאוד בצרכים שלי כסטודנט, וזכיתי להרבה זמן חופשי וגמישות כדי שאוכל ללמוד למבחנים. נהניתי משני העולמות ואני ממליץ על זה בחום!
כשאתם מתקבלים למשרת סטודנט, אל תתביישו לשאול כמה שיותר שאלות. גם אם זה גורם לכם להרגיש פחות חכמים. בסופו של דבר, ככה תלמדו יותר ותהיה לכם הבנה מעמיקה על מה אתם עובדים.
העצה האחרונה שלי, היא פשוט תשמרו על צניעות. אל תחשבו שאתם יודעים הכל רק מפני שלמדתם הנדסה במשך שנים. ברגע שקיבלתם את הזימון לראיון העבודה או את המשרה, אתם צריכים להוכיח את היכולות שלכם, לא את הידע שלכם. אז תבואו צנועים. יש לכם משהו ללמוד מכל אחד, אז כדאי שתיעזרו באנשים סביבכם כמה שיותר.
מה באמת צריך לדעת על רילוקיישן? מהם הטיפים היעילים ביותר ואיך מתכוננים לכזאת חוויה? ומה בנובה טאיוואן גרם לחנן דור, מנהל תמיכת לקוחות ב- Nova, להרגיש ממש כמו בבית? חנן עשה רילוקיישן לטאיוואן הרחוקה, עם משפחתו, לפני כשלוש וחצי שנים. היום, בראיון מיוחד, חנן משתף אותנו בהכל - ואם במקרה אתם לפני רילוקיישן (וגם אם לא), אנחנו בטוחים שתרצו לשמוע את החוויות הייחודיות שלו:
חנן, ספר לנו על עצמך.
אני אבא לשלושה ילדים, שתי בנות ובן, ואני נשוי באושר כבר 16 שנים. אני מהנדס אלקטרוניקה והצטרפתי לנובה עם סיום הלימודים וקבלת התואר. אני עובד בנובה כבר 11 שנים- 11 שנים מרתקות זו אפילו הגדרה נכונה יותר. ב-7 השנים הראשונות עבדתי בישראל ועכשיו אני בטאיוואן. חוץ מזה, לפני כמה חודשים זכיתי לקידום בתפקיד והיום אני מנהל תמיכת לקוחות בחברה.
רילוקיישן עם המשפחה יכול להיות אתגר. איך זה היה עבורכם?
היו לא מעט אתגרים במעבר למקום חדש, לשפה ולתרבות חדשה. אני ואשתי התמקדנו בילדים, רוב התוכניות וההתארגנות היו סביב הילדים. רצינו לוודא שתהליך ההתאקלמות שלהם עובר חלק, ולדאוג לרווחה שלהם מבחינה רגשית.
כשרק הגענו לטאיוואן, הילדים היו בני 3 חודשים, 5 ו- 7 שנים. כדי להתגבר על הגעגועים לארץ וכדי שהילדים ירגישו בבית, אשתי התחילה לבשל "מאכלים של בית" ואת האוכל הישראלי המוכר והמסורתי בחגים. מאז שעברנו, האוכל בעיקר היה הדרך שלנו לשמר את הקשר לישראל ולהרגיש יותר כמו בבית.
איך החבר'ה בנובה טאיוואן קיבלו אתכם?
האמת היא שמהרגע שהגענו לכאן, כולם היו מדהימים: מגי, מנדי וממש כל מי שהייתה לנו הזכות לקבל את עזרתו. הם עזרו לנו מאוד עם כל בעיה או כל דבר שלא ידענו- איך לקבל משלוחים מישראל, איפה לקנות אוכל ועוד. הם כל הזמן התעניינו בשלומנו ואם אנחנו בסדר, אם אנחנו צריכים משהו ואם יש משהו שהם יכולים לעשות עבורנו. הם באמת יצאו מגדרם כדי לעזור לנו בכל הקשור לילדים, לבית הספר, לנושאים רפואיים ואפילו בדברים שקשורים לחגים היהודיים!
אני חושב שלעולם לא אוכל להשיב לכולם על נדיבותם הרבה, אבל תמיד השתדלתי להראות להם הכרת תודה. בחנוכה, אשתי הכינה סופגניות והבאתי אותן למשרד. בחגים אחרים, השתדלתי לשתף את כולם בחוויות מהתרבות הישראלית, התרבות שלי.
זה מחמם את הלב. אתה חושב שתרבות מהסוג הזה גורמת לאנשים להישאר בנובה כל כך הרבה שנים?
נובה מאוד תומכת ומסבירת פנים. מהרגע שהגעתי וכל השנים שאני עובד כאן בנובה, המנהלים שלי לדוגמא, תמיד היו קשובים לצרכים שלי. נפגשתי עם הרבה מנהלים בשתיים או שלוש רמות מעליי על בסיס חודשי, רבעוני או שנתי, והם תמיד עשו את המקסימום כדי לעזור לי עם כל דבר. בנובה, ברור מאוד שהמנהלים עושים מעל ומעבר כדי לשמור על חברי הצוות שלהם. המנהלים נותנים לך הרגשה שאתה חשוב.
היום, כמנהל, אני מתנהל באותה הדרך. אני אעשה את כל המאמצים כדי לתת משוב בעל ערך. אם משהו לא עובד עבור אחד מחברי הצוות שלי, אני אעשה כל שביכולתי לעזור לו להצליח, אפילו להחליף בין התפקידים כדי שיעבד בתפקיד שיתאים לו יותר. אם אני לא יכול לשמור על כל חברי הצוות בצוות שלי, אני אחפש עבורם צוות אחר, אבל תמיד בתוך נובה. זה כמעט ולא קורה שאנחנו לא יכולים לשמור על מישהו כאן איתנו בחברה.
התרבות הישראלית מאוד "בולטת". איך התמודדת עם הבדלי התרבויות?
ברמה המקצועית, בהחלט הרגשתי את האתגר וגם ידעתי שהוא יגיע, ככה זה כשמנהלים עסקים במדינה אחרת וקיימים הבדלי תרבויות. בטאיוואן, אנשים עובדים קשה, יש להם מוסר עבודה גבוה והם מאוד מנומסים- הם לא תמיד אומרים לך את האמת הכואבת, מתוך נימוס. ישראלים מהצד השני, מאוד פתוחים, ולפעמים אופן התקשורת הזה יכול להיתפס כבוטה. תוך כדי עבודה למדתי לשאול הרבה שאלות, גם כדי לקבל תמונת מצב "מנומסת פחות" וגם כשהיו דברים שלא הצלחתי להבין עד הסוף.
כן, הבדלי תרבויות זה חלק מאתגר ברילוקיישן, אבל הצלחתי לפלס את הדרך בעזרת מאמצים יומיומיים קטנים: פשוט עשיתי את כל מה שיכולתי כדי לעזור לעמיתים וחברי הצוות החדשים שלי, עם כל מיני דברים שהיו חשובים להם. וכשאתה נותן מעצמך, בסוף מתרגלים אליך, אתה בונה אמון ואפילו מתחבר עם האנשים סביבך.
מה בעצם עזר לך לרכוש את האמון של חברי הצוות בנובה טאיוואן ולהתחבר איתם?
חוץ מלהיות לעזר כמה שיכולתי ולתמוך בבקשות של חברי הצוות, יצרתי גם קשרים בכל הרמות. היה לי חשוב להתחבר לפעילויות המקומיות היומיומיות ולתרבות. במקביל, ניסיתי גם לחבר אותם לחגים, למסורת ולערכי המשפחתיות שלי. אני מרגיש שכשמשתפים בחיים האישיים, לא רק שזה עוזר לרכוש ולבנות אמון, זה גם מאפשר ליצור חברויות אותנטיות. לקח לי בערך שנה וחצי לבנות קשרים, אבל המאמץ השתלם.
הרגשת כאילו סוף סוף הפכת "לאחד משלהם"?
כשעושים רילוקיישן, חשוב לזכור שתמיד תהיה זר. גם אם אתה חי ועובד עם המקומיים, ואולי אפילו דובר את שפתם, תמיד יהיו כל מיני הבדלים או דקויות תרבותיות, וחשוב לזכור את זה. אבל אחרי שזכיתי באמון של העמיתים וחברי הצוות שלי והיה לנו קל יותר להתחבר- היה לנו חיבור טוב. אני מקווה שזה משהו שיקל על העובדים הבאים שיעשו רילוקיישן לטאיוואן.
מה מאפיין את סגנון הניהול שלך?
אני נותן לכולם לרוץ קדימה עם המשימות שלהם, אני לא מיקרו-מנהל. באופן אישי, לא רק שאין לי זמן לזה, אני גם מאמין ששום דבר טוב לא צומח מניהול אנשים בצורה כזו, כי זה יכול לשגע אותם. אני מדבר איתם במושגים של התהליכים והמוצרים שלנו, ואז מוודא שהם יודעים שאני סומך עליהם ועל כושר השיפוט שלהם.
אני מאציל סמכויות לעיתים קרובות, זה עוזר לי להוריד הרבה מהעומס, וגם עוזר לחברי הצוות שלי להתפתח ולהפוך לדור הבא של מובילי צוותים ומנהלים. אני מאמין שהאצלת סמכויות זו דרך יעילה ונעימה לטפח את הדור הבא של מנהלי העתיד כאן בנובה.
ההרפתקאה הטאיוואנית של חנן בשיאה, אנחנו מודים לו על השיתוף ועל העצות היעילות, ומאחלים לחנן ולמשפחתו שימשיכו לייצג את נובה ואת ישראל מעבר לים- ולצבור חוויות, כמובן. המשיכו לעקוב אחר הבלוג שלנו, לטיפים, חוויות ולסיפורים המרתקים ביותר של עובדי נובה, בארץ ובעולם!
תחזיקו חזק: יש לנו עבורכם ראיון עם אישה שנגעה בחלקיק האלוהי.
הכירו את ד"ר ג'וליה הופמן היא טכנולוגית אלגוריתמים בחטיבת מטרולוגיית החומרים שלנו.
היא גדלה בפולין, עברה לארה"ב, ולמזלנו, הצטרפה לחברת Nova לפני שלוש שנים. ג'וליה אוהבת לכתוב אלגוריתמים, אבל נהנית גם מהמגוון שהתפקיד שלה מאפשר. בשיחתנו, ג'וליה שיתפה אותי בכוח העל שלה, מה משך אותה לחברת Nova, והעצה הטובה ביותר שלה לנשים צעירות המעוניינות לעסוק במדע ובקריירה תאגידית.
אז מה כוח העל שלך, ג'וליה?
איזו שאלה מגניבה! כוח העל שלי הוא היכולת לדמיין את התוצאות של ניסוי פיזיקלי.
מתי ידעת שאת רוצה ללמוד פיזיקה?
תמיד מאוד התעניינתי באיך דברים עובדים.
כילדה, האמנתי שאני רוצה להיות וטרינרית. גדלתי עם חתולים, כלבים, אוגרים, ציפורים, דגים – כל חיה שרק אפשר לחשוב עליה.
אבל כשגיליתי את הפיזיקה, סוף סוף מצאתי כל כך הרבה תשובות לשאלות שהיו לי. למעשה, אז התחיל העתיד שלי להתגבש, גם אם לא ידעתי את זה בזמנו.
כילדה בבית ספר, תמיד הצטיינתי בפיסיקה. זה בא לי בקלות.
מאוחר יותר, כשלמדתי באוניברסיטה בפולין, הייתי חייבת לבחור מסלול בתחום הפיזיקה אותו רציתי ללמוד (פיזיקה רפואית, פיזיקה של מצב מוצק, חלקיקים יסודיים, פיזיקה גרעינית, וכו').
עד כמה זה קשה לבחור רק תחום אחד, כשרוצים לדעת הכל?!
בחרתי בפיזיקת חלקיקים, ואני חושבת שעשיתי החלטה מצוינת. זה תחום מדהים בפיזיקה, וזה אפשר לי לקחת חלק בתגלית Higgs Boson. ניתחתי נתונים שנאספו על ידי חיישן החלקיקים המדהים ביותר בחלל החיצון (AMS-02).
(אם אתם אומרים בלב עכשיו "וואו", אז גם אנחנו חשבנו בדיוק כך).
כעת אני מגלה את עולם החומרים המוליכים למחצה. כל זה לא היה קורה אם לא הייתי בוחרת בהתמחות בפיזיקת חלקיקים יסודיים באוניברסיטה.
מה משך אותך לחברת Nova?
ההזדמנויות לעבוד על מגוון פרויקטים.
במהלך הריאיון שלי, כששוחחתי עם הית', מנהל האלגוריתמים שלנו, הוא שאל אם אהיה מוכנה לקחת חלק במדידות של מוצר. רציתי להישמע מאוד מקצועית ואמרתי "כן, בטח", אבל בתוך הראש שלי זה היה יותר כמו "כןןןן!!! כןןןן!!! קח אותי! אותי! אותי! אני רוצה את התפקיד!"
(אנחנו מעריכים שהיא היתה מקבלת את התפקיד גם אם היא היתה אומרת בדיוק מה שהלך בתוך הראש שלה...).
התפקיד העיקרי שלי כיום הוא יצירת אלגוריתמים שיעזרו לעיבוד, כימות והבנת נתונים. כדי לעשות זאת היטב, עליי להבין כיצד המוצר עובד (שמים לב לדפוס? למרות כל התארים, עמוק בפנים אני עדיין הילדה המתלהבת שהייתי). אז קודם כל, אני רוצה להכיר את המוצר על מנת להבין כיצד הוא אוסף נתונים, איך נוצרים הנתונים, מה השפעתם, וכיצד עובדת התוכנה. לשם כך אני עובדת עם ברונו, המדען הראשי שלנו, עם מהנדסי מערכות, מפתחי תוכנה, ומומחי יישומים. הם מאפשרים לי להתפתח ולבצע פרויקטים בעצמי. העבודה שלי לא מוגבלת רק לכתיבת קוד. אני לומדת קצת מהכל, ואני אוהבת את זה!
מה העצה הטובה ביותר שקיבלת? איך היא עזרה לך?
"לכוון לכוכבים – במקרה הכי גרוע מגיעים לירח". ואני עובדת על זה. אני עובדת כל הזמן בלהאמין בעצמי. אבל יש לי פה בנובה חברים נפלאים והם עוזרים. אז אני מכוונת לכוכבים.
מה את הכי אוהבת במה שאת עושה?
אפשר לבחור הכל? את מגוון המשימות, את האפשרות להמשיך ללמוד, והציפיה לקראת פרויקטים נהדרים ממש מעבר לפינה. העבודה ב Nova היא הראשונה שלי בתעשיית ההייטק, אחרי שנים שביליתי באקדמיה. אני מרגישה כל כך מוערכת בחברת Nova. זה מקום חלומי עבורי להיות בו, כל כך כיף לי כאן!
אולגה קרסניקוב, מנהלת מחקר ופיתוח של יישומי מידול כאן אצלנו בנובה עובדת בחברה כבר מעל ל- 13 שנים! עם תפקיד מרכזי, וותק וניסיון עשיר, היינו חייבים לשבת איתה לשיחה. לא רק ששמענו ממנה על פיתוח תוכנות מידול בנובה, גם זכינו לקבל תובנות נוספות על הובלת צוות ומוטיבציה. הראיון המלא לפניכם:
13 שנים, אולגה, זה מרשים ביותר! איך הגעת לעבוד בנובה, ולמה בחרת לעבוד דווקא כאן?
למדתי באוניברסיטת בן גוריון ויש לי תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני בהנדסה אלקטרו-אופטית. הצטרפתי לנובה כשסיימתי ללמוד: חיפשתי עבודה לאחר סיום הלימודים, שלחתי קורות חיים והתראיינתי במספר חברות. אבל החלטתי להמר על נובה, כי אהבתי את האווירה. אז הנה אני כאן, 12 שנים אחרי, והיד עדיין נטויה.
גם אברון, המנהל שגייס אותי, עדיין כאן. הוא כבר לא המנהל שלי, אבל אנחנו עובדים ביחד הרבה. כשיש לו בקשות מיוחדות או ביקורת, אני מתלוצצת איתו שאם העבודה שלי לא מוצאת חן בעיניו זו אשמתו, כי הוא זה שבחר להעסיק אותי.
מילאת לא מעט תפקידים מאז שהגעת לנובה. תוכלי לספר לנו על המסע שלך?
התחלתי כמהנדסת יישומים, תפקיד שהתפתח לכיוון של מחקר ופיתוח, בתחום המודלינג, ולאחר מכן גדל לתפקידים שונים כראש צוות בקבוצת מחקר ופיתוח אפליקציה. לפני כשנתיים, התחלתי לנהל פרויקט מודלינג קטן, וקיבלתי גם שני פרויקטים של מידול תוכנה לאחר מכן- וזה בהחלט הפך את העבודה והיומיום כאן למעניינים יותר!
מהם המניעים להצלחה שלך?
ברמה האישית, יש לי מוטיבציה גבוהה להשלים פרויקטים על הצד הטוב ביותר. זה לא אומר שכל הפרויקטים שלי בכל שנותיי בנובה היו מוצלחים, אבל מניע אותי הרצון האישי שלי להוביל את הפרויקטים עליהם אני עובדת עד להצלחתם בסיום.
המניע הנוסף שלי הוא הצורך לשמור על גיוון ועניין. אני מאוד נהנית מהאתגר שהעבודה מספקת לי. לכן, אני אוהבת לקבל פרויקט בשלבים המוקדמים שלו. אני זוכה "לגדל את התינוק", מהצעדים והראשונים ועד למוצר שלם, מוצר שהלקוחות שלנו זקוקים לו ומשתמשים בו.
תוכלי לשתף בתובנות לגבי המוטיבציה הגבוהה בצוות שלך?
בשמחה. אני מאמינה שהצוות שאני עובדת איתו צריך להיות מחובר למטרות השונות שלנו: אני מוודאת שהם מבינים את הערך הייחודי של הפרויקט, מי הלקוח ומה הן אבני הדרך. זה מבטיח לנו שנצליח לשמור על סדר העדיפויות שלנו - ברגע שכל חברי הצוות מבינים ומחוברים למטרות, אפשר להתחיל לפעול כצוות.
בנוסף, אני משתדלת לאסוף כמה שיותר משובים ממשתמשי הקצה ולהעלות אותם בפני צוות המחקר והפיתוח, או אפילו לשלב את משתמשי הקצה הפנימיים כמה שיותר מוקדם בתהליך המחקר והפיתוח. זה בעיניי מה שעושה את ההבדל בין מוצר טוב למוצר מצוין.
באיזה פרויקט מוצלח את הכי גאה?
אוי לא, אני ממש גרועה בזה! כל ההצלחות שחוויתי הן תוצאה של עבודת צוות. לעולם לא מדובר בהצלחה שלי, וזו לעולם לא רק ההצלחה שלי.
לא ניתן לך להתחמק מזה בכזאת בקלות. אם היינו שואלים את העמיתים שלך מה הם חושבים עליך מבחינה מקצועית, מה הם היו אומרים?
לא, גם על זה קשה לי לענות. אתם לא באמת שואלים אותי את זה... אבל, אני מנחשת שהם היו אומרים דברים טובים על העבודה שלי. שוב, אני מרגישה שאני פשוט עושה את העבודה שלי, ואין שום דבר מיוחד בדברים שאני עושה. אני גם חושבת שאיכות העבודה שלי, המוטיבציה שלי והמסירות שלי, זהות לאלה של העמיתים שלי. אם אתם באמת רוצה לדעת מה העמיתים שלי חושבים עליי, אני מציעה שפשוט תשאלו אותם.
רעיון טוב, נשאל גם אותם. מה גורם לך להרגיש גאה לעבוד כאן בנובה?
אני לא מייחסת את הצלחת מוצרי המודלינג אליי, אלא לצוות כולו- אבל אני מאוד גאה בצמיחה שלנו בתחום הזה בשנים האחרונות. כשאנחנו מתמודדים עם אתגר- וזה לא משנה אם הוא טכני או מסחרי, הצוות כולו תורם למציאת הפתרון. הצוות מתאחד ומביא את המוטיבציה, הכישורים, הידע והגישה הרב-תחומית, הצוות מביא ממש את כל כולו לעניין, כדי לעזור ולפתור כל אתגר. זה מקסים לראות את הצמיחה כאן וזה אומר שאנחנו עושים משהו נכון. זה מה שגורם לי להרגיש מאוד גאה לעבוד כאן.
מנסיונך כמנהלת, את חושבת שלגברים ולנשים יש סגנונות ניהול שונים?
אני לא מקבלת את הרעיון שנשים וגברים פועלים אחרת רק בגלל המגדר. אני מאמינה שלאנשים שונים יש סגנונות ניהול שונים. אבל לדעתי, הסגנונות השונים הם אך ורק תוצאה של אופי, גישה ואישיות המנהל- ולא המגדר שלו או שלה. זה הכל עניין של תכונות אופי וגישה.
הידעתם? הערכים, המוטיבציות, אופי העבודה וגם תכונות האופי של המנהלים, הם "המרכיב הסודי" ב"מתכון להצלחה" של הצוות כולו!
מילדותה בניו המפשיר, דרך לימודים אקדמאים בהנדסה כימית ועד לתפקיד בכיר בחטיבת מטרולוגיית החומרים בנובה, מרלה פילדס היא ללא ספק "סופרוומן" שלא נחה לרגע! ובכל זאת, הצלחנו לתפוס אותה לשיחה מרתקת: על משפחת נובה ועל המשפחה שלה, על השראה ועל נשים, על אינספור הפעילויות החשובות בהן היא לוקחת חלק בשעות הפנאי ועוד.
מרלה, ספרי לנו קצת על עצמך ותני לנו קצת רקע. מה את עושה בנובה?
קוראים לי מרלה פילדס ויש לי תואר ראשון בהנדסה כימית מאוניברסיטת MIT. אני עובדת בנובה Senior Program Manager בחטיבת מטרולוגיית החומרים MMD, ומתמקדת בעיקר ב Nova Metrion, אותו השקנו לאחרונה. אני עובדת בנובה כמעט שנה ומעורבת במה שקורה כאן בחברה, ולרוב אני עובדת על מספר פרויקטים במקביל.
איך עבר עלייך תהליך הonboarding בנובה?
כשרק הגעתי, אחד הדברים המשמעותיים בעיני היה המענה לשאלות ששאלתי - כולם היו מאוד נכונים
לעזור. כולם רצו לתת לי כמה שיותר מידע כדי לעזור לי בתפקיד. ביקשתי סנטימטר של מידע והם נתנו לי קילומטר! בהתחלה, זה קצת הציף אותי אבל זה עזר לי להתקדם ממש מהר. זה עזר לי להבין לא רק את מה שאנחנו עושים, אלא גם למה אנחנו עושים את זה. לא שאלו אותי אף פעם מאיזו סיבה אני צריכה לדעת דבר כזה או אחר, פשוט חלקו איתי את הידע בשמחה והרגשתי חלק מהצוות מהרגע הראשון.
התרבות כאן שונה מאוד, לטובה, מהתרבות בחברות אחרות בהן עבדתי בעבר. כולם באמת רצו לעזור לי להצליח כמה שיותר, וזה מאוד מרענן להיות במקום בו כולם רוצים שכולם יצליחו!
ואוו, נהדר לשמוע. מה גרם לך להחליט להצטרף לנובה מלכתחילה?
חיפשתי עבודה בזמן מגיפת הקורונה והתראיינתי מול מספר חברות. אבל בנובה עברתי את הכי הרבה ראיונות ודיברתי עם הכי הרבה אנשים. בשאר החברות היו לי בערך חמישה ראיונות, והם הציעו לי הצעות - אבל זה לא הרגיש כאילו נפגשתי עם מספיק אנשים. כשהגיע הרגע לקבל החלטה, הרגשתי שיש לי תמונה ברורה של נובה ושל האנשים שם, פשוט כי פגשתי כל כך הרבה מהם!
קולגה מנובה הוא זה שהציע שאגיש מועמדות, ואדם נוסף שעזר לי לקבל את ההחלטה היה בעלי. בעלי הוא זה ששאל אותי אם אני שמה לב שאני יוצאת שמחה אחרי שאני משוחחת עם אנשים מנובה, שאני שמחה יותר מהראיונות שעברתי כאן מאשר ראיונות אחרים. הוא הוסיף ואמר לי: "אני חושב שזה צריך לשחק תפקיד בהחלטה שלך". אז כן, גם בעלי היה תומך נלהב של נובה. למרות שהוא לא נכח או לקח חלק בראיונות האלה, הוא הצליח להבין שהם השפיעו עלי בצורה חיובית.
למשפחה יש חלק חשוב בחיים שלנו. איך התפיסה הזו באה לידי ביטוי בנובה לדעתך?
אני אתן לך דוגמא מהחיים שלי. לפני כמה חודשים, הגעתי לאירוע הקיץ של נובה למשפחות בקליפורניה, עם הבן שלי - שהוא בן חמש, ועם אמא שלי בת ה-78. אני חושבת שהבן שלי נדלק על דין האנט, הבוס והמנהל שלי! הוא נכנס לשחות, ודין זרק אותו לבריכה. כשהוא יצא מהמים לקבל קרטיב, הוא לא רצה שאני או סבתא נטעם ממנו, הוא פשוט רץ לעבר דין וצעק לו: "דין! קיבלתי קרטיב!" הוא התלהב כל כך. ויש את אמא שלי, בה אני מטפלת, יש לה בעיות בריאותיות ונובה היו פשוט מדהימים. לטפל בבן משפחה מבוגר שגר אצלך זה אתגר - כל שבוע אני איתה אצל רופא אחר כי אנחנו צריכים לקבל החלטות חשובות שנוגעות לבריאות שלה. נובה מאוד תומכת בעניין הזה, ואף אחד מעולם לא עשה עניין מזה שאני צריכה לצאת מוקדם או להעדר כדי לקחת אותה לרופא.
נשמע שאת מתמודדת עם הרבה דברי םבמקביל. הקריירה שלך, בעלך, הבן שלכם ואמא שלך, שאנחנו מאחלים לה שפע של בריאות. זה משאיר לך זמן לעצמך? לתחביבים ולתחומי העניין שלך?
אני תמיד מוצאת זמן. הערב לדוגמא יש לי משהו: אני חברת ועד בעמותה ללא מטרות רווח שנקראת Girls on the Run בעמק הסיליקון. אני חברה בוועד משנת 2017. השנה האחרונה הייתה לנו ממש קשה בגלל הקורונה, כי לא יכולנו לקיים הרבה פעילויות.
כחברת ועד, הייתי צריכה לקבל החלטות קשות: איך לשמור על העובדים ולהמשיך לשלם משכורות? איך להמשיך לתת שירותים מכאן והלאה? ואלה רק דוגמאות. הרבה עמותות קרסו, ואני מרגישה ברת מזל שלמרות שהיו לנו לא מעט מגבלות, הצלחנו להמשיך את הפעילות שלנו ולשמור על העובדים השכירים בעמותה בין מקבלי המשכורות. אני חושבת שעשינו עבודה ממש טובה עם המנכ"ל שלנו, ההובלה הייתה מצוינת - אז אנחנו הולכים לצאת מזה, ונמשיך לקיים תוכניות, שזה מדהים.
במה עוסקת עמותת Girls on the Run? איך היא עוזרת לנערות?
מטרת העמותה היא לגדל נשים חזקות יותר, עם תחושת מסוגלות וביטחון גדולים יותר. העמותה עושה זאת על ידי קיום תוכניות בנות 20-12 שבועות לרוב, שבסופן הנערות רצות חמישה קילומטרים. בתקופת הקורונה, עשינו את זה באופן וירטואלי, וגם כשהצלחנו לקיים אירוע פרונטלי - לא יכולנו לקיים אירוע גדול.
מטרת התכנית היא לסיים ריצה של 5 ק"מ, לא משנה כמה מהר מגיעים אל קו הסיום. הרעיון הוא להמשיך לנוע קדימה, תמיד. במסגרת התוכנית אנחנו שמים פוקוס על הוספה של תכנים נוספים, למשל לתת להן כלים לחיים: התמודדות עם בריונות, שמירה על גופן, דרכים מעשיות לעמוד על שלהן וכמובן לחדד את העובדה שהן בעלות ערך. על אף שאין לזה קשר ל-STEM (ראשי תיבות ל: Science, Technology, Engineering ו-Mathematics), אוכלוסיות מוחלשות ו-STEM הם הבייבי שלי. אני חושבת שבנות חזקות הופכות למהנדסות מצוינות, ואני פשוט אוהבת את העמותה. אני עובדת עם Girls on the Run שבעמק הסיליקון משנת 2009. במשך שלוש שנים אימנתי את הבנות, אחר כך המשכתי בעבודה התנדבותית אחרת עבורן, ובשנת 2017 הצטרפתי לוועד. אני גם מעבירה הרבה הרצאות כי אני מאמינה בשילוב נשים ואוכלוסיות מוחלשות שונות בתחומי ה- STEM.
ביקרתי לאחרונה ב-Girlstart המפעילה מחנות קיץ ותוכניות לאחר שעות הלימודים לנערות, ודיברתי באחד מהמחנות שלהם על מה אני עושה ומה עשיתי בעבר. אני גם מתנדבת בתוכנית Greene Scholars Program כמה פעמים בשנה, כשופטת ביריד המדע שלהם. עבדתי גם עם TechBridge ו-Breakthrough. כיון שאני מהנדסת, אישה כמובן, ממוצא אפרו-אמריקאי, אני מרגישה שהנערות צריכות לראות אנשים כמוני בתפקיד שכזה.
לחלוטין. את מודל מדהים לחיקוי והוכחה שאפשר להגיע רחוק, תודה לך על כל מה שאת עושה. יש לך תחביבים נוספים, שהם נטו לשם הנאה?
אני אוהבת לשחק בייסבול. יש לי משחק ביום שני הבא.
מה הוביל אותך לעסוק בכימיה?
הרבה זמן לא ידעתי מה אני רוצה להיות. כשחשבתי על לימודים בקולג', הייתי צריכה לבחור בין MIT ל-Dartmouth, ולא ידעתי באיזה מהם אני רוצה ללמוד. המורים שלי ושאר האנשים אמרו לי "תלכי ל-MIT, MIT זו האוניברסיטה הטובה ביותר בעולם ואת צריכה ללמוד שם". אבל אני חשבתי לעצמי: "ומה אם אני לא רוצה להיות מהנדסת? מה אם אני רוצה ללמוד ספרדית? אז MIT זה לא המקום בשבילי, ואני צריכה לבחור ב-Dartmouth, נכון?" המורה שלי לחינוך גופני הוא זה שבעצם עזר לי להגיע להחלטה. הוא לקח אותי הצידה בזמן שהכריח אותי לרוץ, ואמר "מרלה, גדלת כל החיים שלך באזור הכפרי של ניו המפשיר - זו ההזדמנות שלך לעבור לגור בבוסטון, בעיר הגדולה". "אם לא תאהבי לגור בעיר גדולה, את תמיד יכולה לחזור - אבל זו ההזדמנות שלך". אז חשבתי שזה הרעיון הכי מוצלח.
זה לא רק כי MIT היא אוניברסיטה טובה, זה גם כי הייתי צריכה ללמוד על עצמי. אז בסוף הלכתי ל-MIT, ולא ידעתי מה אני רוצה ללמוד. בעצם התחלתי את שנתי השנייה כסטודנטית ללא מסלול. לא יכולתי להישאר עם היועץ שלי מהשנה הראשונה, כי הוא עמד לעזוב את האוניברסיטה, אז מצאתי את עצמי במשרד הדיקאן, שניסתה למצוא שיבוץ עבורי. היא אמרה לי: "את לא יכולה להיות חסרת החלטיות ככה - את חייבת לדעת מה את רוצה". אז אמרתי לה שאני מתלבטת בין הנדסה כימית למתמטיקה. הדיקאן סיפרה לי שלהנדסה כימית יש יותר דרישות מאשר מתמטיקה, ושאם אני בוחרת בהנדסה כימית, אבל אז מחליטה לעבור למתמטיקה, עדיין אוכל לסיים את הלימודים בזמן - אבל לא להיפך. בגלל שאני תמיד מקבלת החלטות על בסיס מעשי, גם כאן המעשיות הכריעה, ובחרתי בהנדסה כימית.
כאשת מקצוע עסוקה, עדיין יוצא לך לעבוד עם מוצרים?
בחברה גדולה כמו Applied בה עבדתי קודם לא יצא לי. אבל כיון שאנחנו חברה קטנה יותר, יוצא לי להיכנס למעבדה, ולפעמים כשהחבר'ה צריכים עזרה, אז אני עוזרת להם. יצא שארזתי פקדים כששלחנו פקדים כי הייתה הרבה עבודה, ולא מספיק ידיים עובדות כדי לעשות אותה. ביליתי שעות בעזרה לחבר'ה לנקות מוצרים לפני השילוח, ולדעתי זה יתרון נוסף כאן בנובה.
אז את ממש מלכלכת את הידיים!
כן. בדיוק קיבלנו את אחד המוצרים שלנו ויצא לי לנסות את מסבי האוויר. אני אוהבת להיות במעבדה ולעשות את העבודה השחורה, וגם לקבוע את הפגישות.
יש משהו שחברי הצוות שלך לא יודעים עליך?
אני לא חושבת שהם יודעים שאני משחקת בייסבול. המשחקים עוד לא התחילו, אז הם לא יודעים שאני משתתפת במשחקים תחרותיים של ליגת הנשים. אנחנו משחקים טורנירים בסופי שבוע לפעמים, ושיחקנו בלאס וגאס ממש לפני שהקורונה התחילה.
אני גם לא חושבת שהם יודעים כמה אני טובה בזמני משבר. אמא שלי גרה איתי כבר כמעט חמש עשרה שנים, וחוויתי הרבה משברים. עברתי הכשרה בהנשמה ובעזרה ראשונה ואני שומרת על הרישיון שלי כבר מעל לשני עשורים. אני משתמשת בזה יותר ממה שחושבים, אז אתם רוצים אותי בצד שלכם אם משהו קורה.
אנחנו בהחלט רוצים אותך בצד שלנו, כי אתגרים תמיד יש.
בדיוק. תמיד יש דברים מאתגרים לעשות ולהתמודד איתם. כרגע, אנחנו מנסים להרים מוצר בסין, ואנחנו לא יכולים להגיע לשם בעצמנו, אבל אתמול היה יום מוצלח. הצלחנו לחבר מחשב נייד ובפעם הראשונה ראינו את החברה מסין במעבדה, רציתי לבכות מהתרגשות!
נשמע שאת מסוג האנשים שצריך כדי להמשיך להניע פרויקטים - ואם לא תצליחי, את תמצאי דרך להצליח.
זה נכון. זה פחות או יותר איך שהתמודדתי עם הכל בחיים, פשוט על ידי לקיחת צעד אחד קדימה. אם תקחו צעד אחד קדימה בכל יום, כבר תהיו במקום טוב יותר מאשר אתמול. אולי זה לא איפה שתרצו להיות, או איפה שכולם רוצים שתהיו בנקודה הזו - אבל כל עוד אתם עדיין מתקדמים, אתם במצב טוב לדעתי. זה הכי טוב שאתם יכולים לעשות, וזה הכי טוב שאתם יכולים לקוות לו.
מה את עושה כשדברים נעשים קשים ואת מרגישה מוצפת? זה קורה לך לפעמים?
דברים הופכים לקשים לא מעט פעמים בחיים. כשזה קורה ואני מרגישה מוצפת, אני מתרכזת בדברים קטנים, ובדברים הקטנים שעשיתי טוב בכל יום. יש לי יומן הודיה שאני מקפידה לכתוב בו בכל יום. בדיוק עיינתי בו וראיתי דברים שכתבתי כשהתראיינתי לנובה. זה נהדר להסתכל אחורה ביום קשה ולזכור את הרגעים הטובים. זה גורם לדברים הרעים להראות פחות רע.
ממה את הכי נהנית בעבודה בנובה?
שאלה טובה. זה יכול להשתנות בהמשך, אבל כרגע אני ממש אוהבת לעבוד בנובה כי אני אוהבת את האנשים שאני עובדת איתם. זה מרגיש כאילו כולם רוצים להתקדם ובכיוון הנכון. לא בטוח שכולם יסכימו על הכיוון, כן? אבל ברור שכולם באים ממקום טוב. כולם מגיעים ממקום של רצון לקדם את החברה ואת המוצרים, ולהציע את המיטב שלהם.
אמרת קודם לכן שכמהנדסת ממוצא אפרו-אמריקאי את אוהבת לדבר עם נערות כדי להראות להם כמה רחוק הן יכולות להגיע. אז, מה הטיפ הטוב ביותר שיש לך לנערה שטרם גילתה את הפוטנציאל שלה?
מה שאמרתי לבנות בשבוע בעבר ב-Girlstart זה שהן לא צריכות לדעת את הכל, שהן לא חייבות לדעת מה המטרה הסופית כדי ללכת בכיוון שאליו הן הולכות. כשהחלטתי ללמוד ב-MIT, לא ידעתי שאגיע לנובה, לא ידעתי שאהפוך למנהלת תוכניות, אבל כן עשיתי את הצעד הראשון וקיבלתי את שאר ההחלטות במהלך הדרך. אז זו פחות או יותר העצה שלי לנערות שמחפשות להיכנס לתחומי ה-STEM, או לכל תפקיד למעשה. אל תיבהלו ואפילו אל תנסו לתכנן את הכל מראש. הדברים יקרו והתוכניות ישתנו, אז פשוט תיקחו צעד אחד קדימה בכל פעם, ותהנו מההחלטות והבחירות שלכן.
וואו! ללא ספק אחת הבחירות שעשינו לאחרונה ואנחנו באמת מרוצים ממנה, היא הראיון הזה איתך, מרלה היקרה. תודה רבה לך על העשייה כאן בנובה, הפעילויות לקידום נשים ואנשים סביבך וכמובן על ההשראה הגדולה. בטוחים שצעד אחר צעד את עוד תגיעי הכי רחוק שאפשר ומאחלים לך המון בהצלחה בהמשך.
קיימות אינספור דרכים לחדשנות - וכאן ב- Nova אנחנו מקפידים לטפח אווירה של חדשנות וידועים בזה. אנחנו מעודדים את הצוותים שלנו לקחת את החשיבה שלהם כמה צעדים קדימה".
עם מסורת של חדשנות בת 28 שנים, נובה ממשיכה במלוא המרץ עם מסורת צעירה יותר, בת 15 שנים "בלבד" - התחרות השנתית: תחרות שבוחרת את הפרויקט המדעי והטכני הטוב ביותר, וכל עובדי החברה מוזמנים להשתתף בה. התחרות קרויה על שמו של ד"ר דייוויד קאופמן, אחד ממומחי היישומים הראשונים של נובה, שנפטר בנסיבות טראגיות.
איך בעצם ניתן להביא לידי ביטוי חדשנות?
במהלך השנים, DNA החדשנות של נובה בא לידי ביטוי ברמות שונות, התהליך מונע על ידי הצוותים שלנו שנהנים מעידוד וטיפוח רעיונות פורצי דרך, שמוכיחים באופן חד משמעי שקיים מגוון רחב של דרכים לחדשנות:
- אנחנו יוצרים פתרונות חדשניים מהימים הראשונים של החברה ומדי יום, שמשתקפים בפיתוח המוצרים שלנו
- אנחנו מיישמים חדשנות על ידי שיתופי פעולה פנימיים וחיצוניים כאחד
- הוכחנו שחדשנות מובילה לעוד חדשנות
- אנחנו רואים בבירור את השפעת החדשנות שלנו בשטח, ואת הדרך בה החדשנות מובילה לפתרונות טכנולוגיים מגוונים עם בידול מובהק בכל קווי המוצרים שלנו. הפתרונות הייחודיים שלנו מקבלים הכרה אצל הלקוחות המובילים והשותפים שלנו, הכרה שבאה לידי ביטוי במשוב הרשמי והלא רשמי המתקבל במהלך העבודה היומיומית איתם
- אנחנו ממשיכים להשקיע בתהליכי חדשנות ובדרכים חדשות כדי להמשיך להוביל את הצמיחה העתידית שלנו
חדשנות בכל ההיבטים
נובה דוגלת בחדשנות כבר מהיום בו נוסדה ובהיבטים מגוונים: בהיבט המימדי - בהמצאת הרעיון של מטרולוגיה משולבת. ובהיבט החומרי - בהפיכת XPS לטכנולוגיית InLine. לאורך השנים, אנו ממשיכים להעניק ולספק פתרונות המקיפים גם את כל ההיבטים הטכנולוגיים שלנו: אלגוריתמים, תוכנה וחומרה - בתחום המטרולוגיה החומרית ובתחום המטרולוגיה המימדית.
לצד טכנולוגיות מובילות כמו Optical CD, XPS, פיתוח מודלים ולמידת מכונה (Machine Learning), אנחנו כל הזמן מציגים טכנולוגיות חדשות בתחום, כמו טכנולוגיות ה-Spectral Interferometry, ה-Raman Spectroscopy ועוד.
היבט כמותי שדרכו אנו יכולים למדוד את צמיחת החדשנות שלנו והייחודיות שלנו, בא לידי ביטוי עם ההגנה על קניין רוחני. כמות היישומים המוגנים בפטנטים שאנחנו מגישים הולכת וגדלה: כרגע אנחנו עומדים על מעל ל-500 פטנטים המופיעים ביותר מ- 7,500 יישומים מוגנים אחרים. גם מספר הממציאים שלנו ממשיך לגדול בקצב זהה, דבר המעיד על כך שהחדשנות משגשגת כאן בנובה.
על חדשנות ושיתופי פעולה
כל מי שמעורב בחדשנות יודע שהמפתח לכיוונים חדשים ורעיונות יצירתיים הוא שיתופי פעולה. לאורך השנים, שיתפנו פעולה עם רבים מלקוחותינו. בנוסף, אנחנו מנהלים שיתופי פעולה טכנולוגיים עם חברות בתעשייה שלנו, חוברים למספר מאגדים בתעשייה ומקיימים פעילויות משותפות עם אוניברסיטאות מובילות בישראל.
חשוב מכל הוא שיתוף הפעולה הפנימי שלנו - כחברה בינלאומית לכל דבר, אנחנו זוכים לשיתוף פעולה גלובלי על פני כל הטריטוריות, הטכנולוגיות והיחידות העסקיות של נובה. שיתוף הפעולה הפנימי הוא תוצאה ישירה של עבודת צוות ושותפות בין העובדים, כל אחת ואחד מאנשי הצוות המבריקים של נובה עובדים בשיתוף פעולה מלא, עם קולגות מקרוב ומרחוק. שיתופי הפעולה האלה יוצרים סינרגיה יוצאת דופן שמעודדת מצוינות, והם חלק בלתי נפרד מהתרבות ומה- DNA של נובה.
חדשנות שמניעה את עצמה
אחד המאפיינים העיקריים בחדשנות הוא העובדה שהיא מניעה את עצמה. רעיונות ומוצרים חדשים מובילים אותנו לטריטוריה חדשה, הם בעצם מניעים את החדשנות והופכים אותה לדבר מתמשך, והם גם המקור לרעיונות נוספים - וחדשניים, כמובן.
בשלב זה, ככל הנראה גוברת הסקרנות לגבי טיב החדשנויות המוצגות בתחרות החדשנות השנתית של נובה, ואף בחדשנות שהפכה לחלק בלתי נפרד מהעבודה היומיומית שלנו. אבל אנחנו לא יכולים לחשוף את אותן החדשנויות עד שנוציא אותן אל השוק, כחלק מהפתרונות הטכנולוגיים שלנו. החדשות הטובות הן, שאתם יכולים להיות בטוחים שעוד נחשוף את הכל בעתיד - כחלק מהמוצרים, הטכנולוגיות והשירותים החדשים של נובה. יש למה לצפות.
אצלנו בנובה 'קאופמן' הפך לשם נרדף לחדשנות ולרעיונות פורצי דרך. אפשר לשמוע אנשים בחברה במהלך שיחת מסדרון או בישיבות אומרים: ואוו, זה קאופמן! כלומר: יופי של חשיבה מחוץ לקופסה. כשמישהו אומר: זה רעיון קאופמני, הוא בעצם מתכוון לומר: יופי של עבודה!
הפרס ע"ש קאופמן בנובה ניתן במסגרת תחרות פנימית שפתוחה בפני כל עובדי החברה לפרויקט המדעי והטכני הטוב ביותר. התחרות קרויה על שמו של דר' דייוויד קאופמן, אחד ממומחי היישומים הראשונים בנובה שנפטר בנסיבות טראגיות. כיום, הוא הפך לשם נרדף לחדשנות, עבודת צוות ויצירתיות.
התחרות משקפת היטב את הסקרנות והחדשנות שהיו מתכונותיו של דייויד.
לפני 20 שנה, אתגרים נוהלו בעיקר על ידי אנשים. ככל שדרישות השוק ומורכבות האתגרים גדלו לאורך השנים, כך נדרשנו לייצר פתרונות על ידי עבודת צוות וגישה רב-תחומית על מנת לתמוך בקשת רחבה יותר של אפשרויות בחיפוש אחר פתרונות חדשניים.
עם השנים כמות העבודות שהוגשו לתחרות גדלה ממספר קטן של פרויקטים בתחילת הדרך ועד ל-40 פרויקטים מצוינים בשנים האחרונות. לאור זאת, אפשר רק לדמיין את רמת האחריות שמוטלת על כתפי נציגי וועדת הפרס כדי לוודא שהים בוחרים בעבודה הטובה ביותר.
תהליך הערכת העבודות בתחרות על שם קאופמן הוא מאוד מרגש עבורי, ואני גאה במגוון הרחב של מיזמי החדשנות ממספר מחלקות בחברה שעובדות יחד מכל קצוות העולם. הנושא השנה הוא "אינספור דרכים לחדשנות" ולו היבטים רבים. אנחנו רואים חדשנות דרך כל שלבי פיתוח המוצר שלנו.
רוב הפרויקטים בהם השתתפתי כחלק מהתחרות ע"ש קאופמן הם תוצאה של עבודת צוות רב תחומית בשילוב של אלגוריתמים, חומרה ותוכנה. אלה פרוייקטים מאתגרים אבל יש להם ערך מוסף רב.
שיתוף פעולה ועבודת צוות הם מהנכסים החזקים ביותר שלנו בנובה. עבודה משותפת על מנת ליצור משהו שאף אחד אחר לא יכול – זוהי פיזיקה יישומית במיטבה!
זה ניכר לכל אורך השנה שחדשנות מובילה לחדשנות נוספת – מוצרים וטכנולוגיות חדשים מובילים לאלגוריתמים מובחנים ולהטמעות ייחודיות.
אנו רואים חדשנות כזו באה לידי ביטוי בכל דבר.
למשל פיתוח של טכנולוגיות חדשות לגמרי, מהסוג שמוגש לתחרות על שם קאופמן, אך גם שימושים חדשים לטכנולוגיות קיימות ואלגוריתמים חדשים המאפשרים לנו לבצע דברים שפשוט לא יכולנו קודם, יישומי עבודה חדשניים ולחלוטין מחוץ לקופסה.
זה תמיד מעניין להתבונן בהפרייה ההדדית של רעיונות בין מחלקות המוצרים השונים. אני מאמין ששיתוף הפעולה הזה הוביל לקצב המוגבר של החדשנות אצלנו.
הפרס ע"ש קאופמן לא רק מעודד חשיבה חדשנית, אלא גם מעשיר אותי אישית ברעיונות ובמחשבות חדשים שאחרים מעלים.
הוא גם הפך לדבק שמחבר את התחום עם הראייה החדשנית שלנו.
זו הפלטפורמה שלנו שבעזרתה אפשר לחלום ולהשפיע.
תמיד הרגשתי שהתחרות מייצגת הזדמנות מרתקת לשמוע על כל הרעיונות החדשים והחדשניים שמוצגים.
אבל אני חושב שזה גם הפך אותי לאיש מקצוע יותר ממוקד חדשני ומשתף פעולה לאורך כל השנה, ואני מחכה בכיליון עיניים לתחרות הפרס ע"ש קאופמן בשנה הבאה.
מאירוע אחד לשני – עובדי נובה לא רק מפגינים יצירתיות רבה בתוכן, אלא גם מראים לא פחות יצירתיות בהמחשת התוכן לוועדה.
העובדה שהניסיון שלנו כעובדי החברה הפכו לבסיס לפרויקט של קאופמן היא מאוד מעצימה. יש לנו הרבה מה לתרום ושיתוף הפעולה בין הצוותים השונים בארץ ובעולם, במחלקות השונות ועם רקע בדיסציפלינות שונות, הוא תמריץ אמיתי גם לנו וגם לחברה.
יש ביטוי שמגדיר את אפקט שיתוף הפעולה הזה בדרך מצויינת: אם אתה רוצה ללכת מהר, לך לבד. אם אתה רוצה ללכת רחוק, לך ביחד.
עבורי, הווייב של קאופמן מתאר את התשוקה והמחויבות שלנו להמציא טכנולוגיה כל יום מחדש.
כל עובד בנובה הוא פנומן – מה שהופך את עבודת הצוות ללא פחות ממסעירה.
הרוח החיה של קאופמן מתגברת על קורונה, על הגבלות נסיעה ועל ריחוק חברתי.
איך אנחנו יודעים את זה? כי בשנתיים האחרונות קיבלנו יותר פרויקטים בינלאומיים מאי פעם.
ביחד, כל הרעיונות החדשים וההמצאות הללו מאפשרים לנו ליצור את הפתרונות שמרכיבים את הפורטפוליו שלנו. הפתרון אליו אנו מגיעים בסופו של דבר הוא שלד העשוי מכל הרעיונות יחדיו ומציע את כל אותם דברים מדהימים שכלי מבית נובה יכול לבצע.
הפרס ע"ש קאופמן הוא ייצוג אותנטי ומעורר השראה של הדרך הייחודית שלנו, בה פיתוח חדש ורוח חדשנות ממשיכים להזין את הצמיחה שלנו עכשיו ובעתיד.
בדיקה רפואית שגרתית טלטלה את החיים של כרמלה דיאמנט, מנהלת שכר ודיווח על מימון ציבורי בחברת נובה. היא אובחנה עם סרטן שד. זהו סיפור הגילוי, ההחלמה והצמיחה האישית של כרמלה.
ספרי לנו קצת על עצמך.
יש לי שלושה ילדים, בנים תאומים בני 28 וילדה בת 23. אני נשואה באושר וגרה בחולון. אני עובדת כמנהלת שכר וחשבת כבר שלושים שנה. התחלתי את הקריירה שלי בחברה לראיית חשבון, ואחד מהלקוחות שלי הייתה חברה קטנה בשם Nova. כמה שנים לאחר מכן, חברת Nova החליטה לפתוח מחלקת כספים ושכר פנימית משלה, והציעה לי את התפקיד. כך התחלתי את הקריירה שלי בחברת Nova לפני עשרים ושניים שנים. במהלך השנים האלה, קודמתי מספר פעמים, למדתי והרחבתי את הידע והניסיון שלי.
מה גרם לך להישאר בנובה כל כך הרבה שנים? מה הסוד שלה?
האנשים. נקודה. עשרים ושניים שנים זה המון זמן; כל כך הרבה קרה והשתנה בחיים הפרטיים והמקצועיים שלי. היו עליות ומורדות, אבל דבר אחד שלא השתנה אף פעם בחברת Nova הם האנשים הטובים שאני זוכה לעבוד במחיצתם. אני פשוט נהנית לעבוד עם העמיתים והמנהלים שלי. במהלך תקופת הוותק הארוכה שלי, היו לי רק שלושה מנהלים שונים, דבר שמפתיע לכשעצמו. זה לא עניין של מה בכך בתעשיית ההייטק, ואכן רבים מאיתנו אוהבים לעבוד בחברת Nova ונשארים בה למשך תקופות ארוכות.
לפני כשנתיים אובחנת עם סרטן שד. זה בוודאי לא היה קל.
נכון מאוד. לפני כמה שנים, אחת מחברותיי לצוות גילתה שיש לה מלנומה, אבל זה היה מאוחר מידיי עבורה והיא נפטרה בגיל 38. אני זוכרת כמה בנובה תמכו בה ובמשפחה שלה, אפילו לאחר מותה. זה כאב לי מאוד, וכתוצאה מכך, התחלתי לגשת לבדיקות שגרתיות וממוגרפיות באופן קבוע והכל היה בסדר. בגיל 50, החלטתי להשתתף בתוכנית בדיקות כללית, שהיא הטבה שנובה מעניקה לעובדים מעל גיל 50.
יום לאחר הבדיקה, נאמר לי שמצאו משהו חשוד בממוגרפיה ושאני צריכה לעשות בדיקת אולטרסאונד, ולאחר מכן שלחו אותי לעשות ביופסיה. זה היה ממש לפני החג והייתי צריכה לחכות כמה ימים לפני שאוכל לקבל את התוצאה.
אני מודה שהימים האלה היום קשים מאוד ומורטי עצבים. לא ידעתי למה לצפות ומה זה אומר לחלות בסרטן, אז קראתי הרבה מידע באינטרנט וזה רק הפחיד אותי יותר.
כמה ימים לאחר הביופסיה, אובחנתי עם סרטן שד בשלב מוקדם. נאמר לי שלמרבה המזל, הגידול שלי היה מסוג פחות אגרסיבי ושסיכויי ההחלמה היו לטובתי.
הטיפול כלל ניתוח והקרנות. הרופאה שטיפלה בי היתה מאוד אמפטית, וכמעט תמיד זמינה לענות על השאלות שלי ולהפיג את הפחדים שלי.
זה עזר לי להתמודד עם המצב. הגילוי המוקדם הציל אותי. נובה הצילה לי את החיים בכך ששלחה אותי לבדיקות סקר, פשוטו כמשמעו.
איך הייתה תקופת ההחלמה שלך?
רוב הזמן הייתי בחופשת מחלה. חזרתי לעבודה בהדרגה כיון שהייתי מאוד חלשה ועייפה רוב הזמן. צוות התמיכה של נובה וחברי ועמיתי לעבודה שמרו על קשר כל הזמן. קיבלתי מארזי מתנה ופינוקים במשלוח אלי הביתה, ושרון, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה התקשרה אלי כל הזמן לוודא שיש לי את כל מה שאני צריכה.
אילו שינויים קרו בחייך בתהליך ההחלמה?
על אף התמיכה של משפחתי, הרגשתי מאוד בודדה באותה תקופה. זה איפשר לי לגלות את הכוח שבקבוצות התמיכה לנשיםשעוברות את אותה דרך. היו פעמים שבהם חברותיי החדשות שזה עתה הכרתי, ליוו אותי לטיפולים בבית החולים ותמכו בי. גיליתי עולם חדש של חברויות, וקהילות כמו "גמני מחלימה". זה היה משמעותי מאוד לגלות כמה אנשים טובים נכנסו לחיי.
מה גילית על עצמך בתקופת ההחלמה?
הנה משהו שהפתיע אותי: הפכתי לספורטאית. ראיתי פוסט בפייסבוק שמזמין נשים שמחלימות מסרטן השד להשתתף בקבוצת ריצה. אני לא יודעת למה הלכתי, אבל השאר היסטוריה.
אף פעם לא אהבתי לרוץ או לעשות ג'וגינג וזה באמת משהו שלא קל לי, אבל הצטרפתי לקבוצה ועכשיו אני רצה חמישה עד שישה קילומטרים ואני מאוד שמחה וגאה בזה. אפילו נעשיתי הקפטן של קבוצת הריצה בעיר שלי.
לשמחתי הרבה, עוד קבוצות ריצה נפתחו בכל רחבי הארץ, והודות למאמן אחד נחוש, מאמנים נוספים בכל הארץ הצטרפו ובחרו לנדב מזמנם, כדי שנשים רבות שהחלימו מסרטן יוכלו להצטרף לקהילת הבריאות הזו.
הצטרפתי גם לקבוצת חתירה, ואני משתתפת בריקודי עם פעמיים בשבוע עם בעלי.
נשמע שהאירוע הזה שינה את חייך
כן, זה נכון, ההחלמה שינתה את חיי.
עכשיו כשהחלמתי, אני זו שתומכת בחברות חדשות. לפני כמה ימים, חברה שלי עברה ניתוח נוסף. אירגנתי קבוצת נשים, וביחד שלחנו לה סלסלת פירות להמתיק את ההחלמה שלה.
מה השתנה בהשקפת החיים שלך?
השקפת החיים שלי השתנתה. בעבר, הייתי מרוכזת רק בעבודה ובמשפחה והיום למדתי להשקיע בעצמי ולעשות מקום לתחומי העניין ולצרכים שלי.
אני משתפת את הסיפור שלי ומעודדת נשים ללכת להיבדק, ואני מאוד שמחה כשאני שומעת על נשים שהתחילו לעשות בדיקות סקר שגרתיות.
אני גם שותפה פעילה בקשר שנוצר בין נובה לקבוצת הריצה שלי, שמארגנת פעילויות שמטרתן להעלות את המודעות לחשיבות שבגילוי מוקדם של סרטן השד. כל שנה, החברים שלי מנובה מצטרפים לריצה להעלאת המודעות, ואפילו מנכ"ל החברה רץ במסגרת הפרויקט הזה— זה משמח אותי מאוד.
זה במיוחד מרגש אותי שבנובה מקיימים בדיקות שגרתיות לנשים במקום העבודה במהלך חודש המודעות לסרטן השד. גם אני נרשמתי לבדיקה. זה רק מראה כמה לחברה אכפת מהעובדים שלה.
היום אני מרגישה שיש לי חברים ושותפים נהדרים, ואני יודעת שאני לא לבד.
יש לך טיפ לחלוק עם העולם?
תזכרו לעשות דברים למען עצמכם, תשקיבו לגוף שלכם, ותוודאו שאתם נבדקים באופן שגרתי. זה מציל חיים, והסיפור שלי מוכיח את זה. ומאוד חשוב לבצע פעילות גופנית.